דיני יבוא, יצוא וסחר בינלאומי
תוכלו לקרוא כאן את המאמרים, המצגות והסרטונים של עו״ד גיל נדל – שותף וראש מחלקה (משותף) - מחלקת המסים - תחום יבוא, ייצוא וסחר בינלאומי במשרד עורכי הדין גולדפרב גרוס זליגמן.
תמצאו כאן סקירות, ניתוחי פסיקה, עדכוני חקיקה ומצגות בתחומי המכס, המסים העקיפים, סחר חוץ, רגולציית יבוא ויצוא, משפט הימי, אווירי ושילוח בינלאומי, ביטוח, וחוזים בינלאומיים.
המידע המופיע באתר נמסר למטרות אינפומטיביות בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ משפטי.
1934+
מאמרים ופרסומים
16+
מצגות והרצאות
31+
סרטונים וראיונות
25+
שנות מומחיות
פרסומים אחרונים
מאמרים ועדכוני סחר אחרונים
עדכונים, פרשנות וניתוח של חידושי החקיקה, הפסיקה והרגולציה בתחומי היבוא, היצוא והסחר הבינלאומי.
לא משחק ילדים: על בטיחות, הסתמכות וגבולות הייבוא
לאחרונה ניתן על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע פסק דין מעניין העוסק ביבוא חלקי חילוף לטרקטורונים, ואשר דחה את עתירת היבואן. מעבר לדיון הפרטני, מספק לנו פסק הדין את הלך החשיבה מאחורי הקלעים של החשיבה השיפוטית, ואת שיקולי שמירת בטיחות הציבור, ובמובן הזה יש לפסק הדין חשיבות רבה מעבר להכרעה בסכסוך עצמו (עת"מ 78464-03-26 עופר פרחים בע"מ נ' בית המכס אשדוד ומשרד התחבורה, פסק דין מיום 14.7.26 – כב' השופט דניאל בן טולילה, לעותרת - עו"ד קרונפלד, למשיבה - עו"ד ענבר).
להקפיא בלי לחנוק
תפיסת נכסים על ידי המדינה היא כלי חריג שמאפשר לה "להקפיא" כסף, חסכונות, דירה, רכב או נכסים אחרים של אדם כבר בשלב החקירה, עוד לפני שהוגש כתב אישום ובוודאי לפני הרשעה. חשוב להבין שהמטרה הרשמית של הצעד הזה אינה להעניש. בשלב הזה האדם עדיין נהנה מחזקת החפות, ולכן הרעיון הוא לא להטיל עליו עונש, אלא לוודא שאם בעתיד יורשע, יהיה רכוש שאפשר יהיה לחלט. במילים פשוטות, המדינה מבקשת למנוע מצב שבו אדם החשוד בעבירה יעלים נכסים, יעביר אותם לאחרים או ימשיך ליהנות מפירות העבירה בזמן שההליך הפלילי מתנהל.
הפיקוח על הייצוא הדו-שימושי בישראל נכנס לעידן חדש
לאחרונה פורסם תזכיר חוק אסדרת סחר החוץ - פיקוח על הייצוא הדו-שימושי האזרחי והאב"כ, תשפ"ו-2026 תזכיר זה מבטא שינוי מהותי באופן שבו מדינת ישראל מבקשת להסדיר, לפקח ולאכוף את תחום הייצוא של מוצרים, טכנולוגיות ושירותים רגישים. אף שהמונח "דו-שימושי" נשמע לעיתים טכני ומרוחק, משמעותו המעשית רחבה מאוד. מדובר בפריטים שפותחו לצרכים אזרחיים, אך בשל יכולותיהם ניתן לעשות בהם שימוש גם לצרכים צבאיים, ביטחוניים או אסורים אחרים. ככל שהטכנולוגיה האזרחית נעשית מתקדמת יותר, כך גדל גם החשש שידע, ציוד או תוכנה שפותחו
הולנד, ספרד וישראל: כשהמחלוקת המדינית מגיעה לאמברגו סחר
בשנים האחרונות הולך ומתחזק באירופה קו המבקש להעניק משמעות מעשית להבחנה בין מדינת ישראל לבין פעילות כלכלית שמקורה בשטחי יהודה ושומרון. אמנם כבר בעבר שללו מדינות האיחוד האירופי את הפטור ממכס למוצרים שיוצרו בשטחי יהודה ושומרון. ואולם לאחרונה התופעה עברה הסלמה דרמטית בדמות צווים, איסורי יבוא, מגבלות מעבר, חובות סימון ומנגנוני אכיפה. את המגמה הזאת מובילות הולנד וספרד, שכל אחת מהן נקטה צעדים משלה, בכלים משפטיים שונים אך מתוך כוונה דומה: לצמצם, להגביל ולעתים גם לחסום קשרים מסחריים הנוגעים לשטחי יהודה
שטרי מטען שאבדו - מי יישא בנזק?
בפסק דין שניתן בבית משפט השלום באשדוד נדון סכסוך בין שתי חברות שעבדו יחד במשך שנים: חברה שסיפקה שירותי שליחויות ומסירות, וחברה בתחום עמילות המכס שקיבלה את השירותים. בלב המחלוקת עמדה שאלה פשוטה: האם חברת השליחויות זכאית לקבל תשלום עבור שירותים שסיפקה, או שמא יש לקזז מן החוב נזק שלטענת חברת עמילות המכס נגרם לה משום ששטרי מטען מקוריים אבדו במהלך שליחות.
רישיונות יבוא ושיקולי תחרות: מתי רשאי הרגולטור שלא לחדש רישיון?
בפסק דין עקרוני שניתן בבית המשפט העליון נדונה שאלת היקף סמכותו של משרד התחבורה שלא לחדש רישיון יבואן ישיר של כלי רכב, לא בשל פגם בהתנהלות היבואן, אלא מטעמים של קידום התחרות הענפית. המחלוקת התעוררה לאחר שיבואנית רכב המחזיקה ברישיונות יבוא למותגים שונים ובהם ימאהה וקוואסאקי, תקפה את החלטת משרד התחבורה לחייב אותה לבחור באחד משני רישיונות אלה בלבד כתנאי להמשך החזקתה ברישיון יבואן ישיר.
מצגות והרצאות
מצגות אחרונות
מצגות והרצאות מקצועיות בנושאי מכס, יבוא, יצוא וסחר בינלאומי.
התכנים באתר זה נכתבו על ידי עו״ד גיל נדל וצוות מחלקת המיסים – ייבוא, ייצוא וסחר בינלאומי במשרד גולדפרב גרוס זליגמן. לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי, נא לפנות ישירות למשרד.