פסק דין בפני מונחות תביעה ותביעה שכנגד אשר הוגשו בהליך של "סדר דין מהיר". התובעת הינה חברה בע"מ העוסקת בין היתר במתן שרותי עמילות מכס ותובלה בינלאומית (להלן:"חברת התובלה") והנתבעת/ התובעת שכנגד הינה חברה העוסקת בין היתר בהוצאה לאור וביצוא של ספרות טכנית מקצועית (להלן:" חברת…
פסק דין
בפני מונחות תביעה ותביעה שכנגד אשר הוגשו בהליך של "סדר דין מהיר". התובעת הינה חברה בע"מ העוסקת בין היתר במתן שרותי עמילות מכס ותובלה בינלאומית (להלן:"חברת התובלה") והנתבעת/ התובעת שכנגד הינה חברה העוסקת בין היתר בהוצאה לאור וביצוא של ספרות טכנית מקצועית (להלן:" חברת הספרים" ).
בין השניים התקיימו יחסים מסחריות בהם סיפקה חברת התובלה את שירותיה לחברת הספרים מפעם לפעם ובהתאם לבקשתה.
חברת התובלה תובעת את חברת הספרים בגין אי תשלום עבור שירותים שסיפקה לה לטענתה וסכום תביעתה הינו סך של 23,839 ₪. מנגד תובעת חברת הספרים את חברת התובלה בגין נזקים שונים שזו גרמה לה לטענתה בסך של 31,809 ₪ .
טענות התובעת / הנתבעת שכנגד:
טוענת חברת ההובלה כי ספקה לנתבעת שירותים שונים אשר בגינם נותרה הנתבעת חייבת את סכום התביעה וזאת על פי הפירוט שצורף לכתב תביעתה מכרטסת הלקוח של חברת הספרים הנדונה.
טוענת חברת ההובלה כי מאז שנת 2004 לא היו קשרי מסחר בין חברת הספרים לבינה אולם חברת הספרים נותרה חייבת לה את סכום התביעה הנדונה.
לטענתה, ביום 6.7.03 שלחה חברת הספרים מטען לליסבון ועם הגעת המטען הודיעה חברת התובלה על כך במיידי לחברת הספרים , אך הלקוחה בליסבון סרבה לשתף פעולה על מנת לשחרר משלוח זה על ידי תשלום המסים ועל כן הוחזר המשלוח ארצה.
מוסיפה חברת התובלה וטוענת כי במהלך חודש פברואר 2004 נתבקשה טלפונית על ידי חברת הספרים לדאוג לשיגור מטען בן כ- 1000 ק"ג ללויאיסוויל ארה"ב וביום 17.2.04 הועברו לחברת הספרים מסמכי המשלוח והמשלוח שוגר ביום 19.2.04 ליעדו עפ"י ההזמנה.
בחלוף כחודש ימים נוצר לטענת חברת התובלה קשר עימה בטענה כי הלקוח לא קיבל את המשלוח זאת לאחר שחברת התובלה וידאה כי המשלוח אכן הגיעה ליעדו.
טוענת חברת ההובלה כי מבירור שעשתה חברת הספרים נתברר לה כי טעתה בכך שמסרה לחברת התובלה כתובת שגויה מאחר והחברה לא הייתה מודעת לכך כי קיימות שתי ערים בארה"ב בעלות אותו שם והמטען הגיע למדינת קנטקי ולא לקולרדו כפי שנדרש.
על כן לטענתה יש לחייב את חברת הספרים בסכום תביעתה מכוח הפרת ההסכמים בניהם, ולחילופין מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט.
טענות הנתבעת / התובעת שכנגד:
טוענת חברת הספרים כי בינה לבין חברת ההובלות שררו יחסים במסגרתם שלחה חברת הספרים באמצעות חברת ההובלה סחורות ברחבי העולם.
לטענתה , בחודש פברואר 2004 שלחה באמצעות חברת ההובלות 15,000 חוברות אשר היו אמורות להגיע ללקוח בעיר לואיסוויל במדינת קולרדו ומספר ימים לאחר המשלוח התקשר נציג חברת ההובלות והודיע כי שטר המטען הגיע ליעדו וכל הסידור בדבר המשלוח נעשה כמבוקש.
ממשיכה חברת הספרים וטוענת כי לאחר כחודש ימים בחלוף ביצוע המשלוח כמבוקש התקשרה חברת הספרים ללקוח על מנת להסדיר את ענייני התשלום בינו ובין חברת הספרים והלה הודיע לה , לתדהמתה, כי המשלוח כלל לא הגיע ליעדו.
משכך, פנתה במיידית לחברת ההובלות בשאלה לפשר שארע ,אך למצער לא מצאה חברת ההובלות כל הסבר בדבר גורלו של המשלוח הנ"ל.
טוענת חברת הספרים כי בעודה מבררת בנוגע לגורלו של הנ"ל, הודיע הלקוח כי הצליח לאתר את המשלוח וזה נמצא כעת במדינת קנטקי וזאת בניגוד לבקשתו שהלה ישלח למדינת קולרדו.
מוסיפה חברת הספרים וטוענת כי משנודע לה על הימצאו הודיעה במיידית לחברת ההובלות וזו התחייבה לבצע העברה של המשלוח לנקודה בא התבקשה לעשות מלכתחילה.
טוענת חברת הספרים כי מאחר ובוששה התובעת לעשות כן והמצב הנדון העמידה בסכנה כי הלקוח יבטל את העסקה הנדונה החליטה לאפשר ללקוח לבצע את העברה הנדונה בדרכיו שלו תוך הרשאה לכך שיחייב את חברת הספרים בהוצאות בגין אחסון הסחורה במדינת קנטקי והעברות למדינת קולורדו.
ההוצאות הנ"ל הסתכמו בסך של 4,113 $.
לטענתה מבירור העובדות עלה כי הקשת קוד מדינה שגוי בחברת ההובלות הוא שהוביל את המשלוח למדינה שונה משבוקש.
חברת הספרים טוענת כי מעשה זה גרם לה לנזק ישיר של 4,113 $ שקוזז ממנה באמצעות הלקוח, ובנוסף איבדה לקוח והמוניטין בדבר שמה הטוב נפגע. נזקים אלו מעריכה היא בסך השווה ל - 5000 $ .
טענות נוספות לחברת הספרים והן בדבר משלוח נוסף –
לטענתה ביום 8.7.03 שלחה חומר אשר היה אמור להגיע לתערוכה בעיר ליסבון שבפורטוגל לא יאוחר מיום 9.7.03 .
חומר זה הגיע לליסבון, אך בשל בעיה במכס עוכב.
לאחר דין ודברים, מארגני התערוכה שלחו את האישורים למכס והסחורה שוחררה. דא עקא נציגי חברת התובלה בליסבון לא העבירו את הסחורה לייעדה ויתרה מכך אף לא דאגו ליידע את חברת הספרים בדבר.
טוענת חברת הספרים כי משלוח זה לא הגיע ליעדו ואף לא הוחזר לחברת הספרים ומעשה זה הסב לחברת הספרים נזקים המוערכים על ידה בסך השווה ל - 2000 $.
מסכמת חברת הספרים את טענותיה בכך שסה"כ חייבת חברת התובלה בעבור הנזקים 11,113 $ שערכם לטענתה הינו 50,000 ₪ . מסכום זה יש להפחית סך של 18,191 ₪ המהווה חוב חברת בספרים לחברת ההובלות.
קרי, סך של 20,135 ₪ הרשום בספרי חברת ההובלות בניכוי סך 1,944 ₪ בגין המשלוח לפורטוגל שלא הגיע ליעדו ובסה"כ סך של 31,809 ₪.
על כן יש לחייב את חברת ההובלות בסך של 31,809 ₪ .
התביעה נוהלה ב"סדר דין מהיר", על כן יהיה פסק דין זה מנומק בתמצית בלבד כהוראת תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984.
דיון
אין חולק כי בין הצדדים נרקמו יחסים בהם מספקת חברת ההובלות לחברת הספרים שירותי תובלה אשר בגינם חבה חברת הספרים בתשלום בתמורת השירות.
במקרה שלהלן מצאתי כי רשלנותה של חברת ההובלות גרמה לנזקים אותם ספגה חברת הספרים ועל כן מקבל אני את התביעה שכנגד בחלקה ודוחה אני את התביעה העיקרית והכל כפי שיפורט להלן :
המסגרת הנורמטיבית –
פקודת הנזיקין [ נוסח חדש ] :
35. רשלנות
"עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות - הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה".
36. חובה כלפי כל אדם
"החובה האמורה בסעיף 35 מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף".
כדי שתוכר חבות בעוולת הרשלנות יש להוכיח קיומה של חובת זהירות מושגית וקונקרטית, הפרת חובה זו, קיומו של נזק הנובע מההפרה וקשר סיבתי שלא נותק בין השניים.
חברת ההובלות חבה חובת זהירות הן מושגית והן קונקרטית ללקוחותיה, חובה זו נגזרת מן הסיכון המיוחד הכרוך בהפקדת סחורתם של לקוחותיה בידיה. על סחורה זו חבה חברת ההובלות חובת זהירות מושגית ובמקרה הספציפי שלפני גם קונקרטית.
חברת ההובלות הפרה חובתה זו ממספר סיבות :
א. על חברת ההובלות היה לוודא את הגעת המשלוח ליעדו, על ידי יצירת קשר על הלקוח אשר ביקש את שירותיה, או לחלופין להתקשר לנמען אשר אמור היה לקבל את הסחורה הנדונה ולוודא עימו ישירות כי המשלוח סופק. לא נוכחתי לדעת לאורך המשפט כולו כי עשתה כן חברת ההובלות. נהפוך הוא: ממסכת הראיות אותה הציגה בפני חברת הספרים עולה בבירור כי נזקקה זו למאמצים רבים על מנת לאתר את המשלוח ומיקומו ללא מענה מצד חברת ההובלות.
ב. עובד חברת ההובלות הקליד בשוגג, במחשבי חברת ההובלה, קוד אשר גרם לשליחת המשלוח למדינה שונה בתכלית מזו שהתבקש.
גרימת נזק –
לדידי לחברת ההובלות נגרם נזק כדלקמן : החברה נאלצה לזכות את הלקוח בגין טרחתו במציאת המשלוח ושינוע לעבר הכתובת בה דרש מלכתחילה והמוניטין של חברת הספרים נפגע כתוצאה מרשלנות התובעת בהובלה.
קשר סיבתי –
במידה וחברת ההובלות הייתה נוקטת באמצעי זהירות סביר קרי וידוי מול חברת הספרים בדבר פרטי המשלוח ו/או יצירת קשר עם הנמען ו/או וידוי מול חברת הספרים ערב הגעת המשלוח ליעדו המצב בו נגרם נזק לחברת הספרים היה נמנע .
כל זאת בייחוד כאשר מדובר בחברה אשר עיסוקה הינו שינוע של סחורות ועל כן קמה לה חובת זהירות מוגבר ועליה לוודא מול לקוחותיה את מכלול הפרטים המהותיים לפני ביצוע המשלוח ובסיומו בדיקה נוספת לשם וידוי הגעתו כמבוקש ( יצוין כי לעניין היקף הבדיקה הכל לפי גודל המשלוח ועלויותיו ) .
גובה הנזק:
הסכום שנתבע ע"י הנתבעת שכנגד, הן לעניין המשלוח ללוסבון והן לעניין המשלוח לארה"ב ככל שמתייחס לנזקים העקיפים כגון פגיעה במוניטין והפסד הלקוח, נראה כסכום מופרז ובלתי ריאלי שלא הוכח כדבעי. יש לטעמי, להפחית את גובה הנזקים הנטענים בגין כך.
דינם של התביעה העיקרית והתביעה שכנגד :
לאחר שפרטתי בכל הקשור לרשלנות אותה חבה חברת ההובלות לא נותר לי אלא לקבוע כי דין התביעה העיקרית להידחות מאחר וחברת ההובלות הפרה את הסכמיה מול חברת הספרים, אל מסקנה של הפרת חוזה מגיעים מתוך מבחן אובייקטיבי של נוסח החוזה מול הביצוע בפועל. כל סטייה היא הפרה , מבחן לוחות הזמנים מעמיד בפנינו אפשרות אחת ויחידה , כי חברת ההובלות היא זו שהפרה את החוזה , הפרה יסודית.
משכך, דוחה אני את תביעתה של חברת ההובלות, תוך קיזוז מלואה בנזקים שנגרמו לנתבעת, ומקבל אני בחלקה את התביעה שכנגד. הנתבעת שכנגד תשלם לתובעת שכנגד תשלם סך של 5,000 ₪ בעבור הנזקים שספגה מעבר לסכום שקוזז כאמור. כמו כן תשלם הנתבעת שכנגד את הוצאות המשפט לתובעת, וכן סכום בסך 2500 ₪ +מע"מ בעבור שכ"ט עו"ד .
ניתן היום כ"ז בניסן, תשס"ו (25 באפריל 2006)
מנחם קליין, שופט
נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה