עא 003090/03 (מחוזי ת"א) יונתן אריזה ושווק נגד יבולי גליל

פסק דין
 
1. ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב יפו (כב' השופט א' קידר) מיום 1.10.03 בת"א 21838/01, אשר דחה תביעה שטרית בסך 274,883 ₪ שהגישה המערערת נגד המשיבה.
השאלה העיקרית שעמדה לפני בית משפט קמא ומונחת שוב לפנינו היא על מי חלה האחריות לאיכות משלוחי אבוקדו שסיפקה המערערת למשיבה לשם יצוא לאנגליה ושהגיעו לתעודתם מעבר לים במצב של הבשלה מוקדמת, קרי - צבעם שחור או נוטה להשחיר ותוכם רך.
 
2. הרקע
 
(א) המערערת היא שותפות רשומה המפעילה בתי אריזה לפירות סוב-טרופיים לרבות אבוקדו, ובמסגרת זו – אורזת את הפרי, אך גם רוכשת פרי באופן עצמאי ומוכרת אותו לרוכשים שונים. 
המשיבה היא חברה פרטית העוסקת בקניה, שיווק וייצוא חקלאי.
 
(ב) בשלהי שנת 99' פנה מנהל המשיבה, מר מרדכי עציוני (להלן:- "עציוני"), אל מנהל המערערת, מר משה מאירי (להלן:- "מאירי"), בבקשה לרכוש אבוקדו מהזנים הס, פוארטה וערדיט ליצוא לאנגליה.
(ג) ביום 23.12.99 שלחה המערערת הצעת מחיר למשיבה (מוצג א לתיק מוצגי המערערת – להלן: "הצעת המחיר").
המשיבה השיבה למערערת במכתב מיום 30.12.99 (נספח עא 1[ב] לתיק מוצגי המשיבה – להלן: "מכתב המשיבה") והציעה למכור את האבוקדו לצורך ייצוא לאנגליה.  על יסוד מכתב המשיבה סיכמו בעלות הדין את תנאי הרכישה והאחריות.
 
(ד) המשיבה הזמינה וקיבלה שישה משלוחים של אבוקדו שאותם ארזה המערערת במכולות שמסרה למשיבה בפתח בית האריזה; המשיבה היא שטיפלה במשלוח המכולות לאנגליה. אין מחלוקת על מועדי המשלוח מבית האריזה ועל כמויות האבוקדו שנמסרו בכל משלוח ומשלוח. עם מסירת המכולות המציאה המשיבה למערערת צ'קים לתשלום המחיר המוסכם.
 
(ה) כאשר הגיעו המשלוחים לאנגליה התברר כי חלק מהפרי (מזן הס) הגיע כשהוא שחור או בתהליך השחרה והמשיבה טענה שאינו ראוי לשיווק לרשתות המכירה לצרכנים. בעלות הדין לא הצליחו להגיע להסכמה במחלוקת שהתעוררה עקב כך כאשר סלע המחלוקת הוא בשאלה על מי מהן חלה האחריות לנזק שנגרם, והמשיבה הורתה על ביטול הצ'קים.
 
(ו) משלא הצליחו בעלות הדין ליישב את המחלוקת שביניהן בדרכי שלום, הגישה המערערת לביצוע, ללשכת ההוצאה לפועל 4 צ'קים שמשכה המשיבה לפקודת המערערת בסכום כולל של 274,883 ₪.
 
המשיבה הגישה התנגדות לביצוע הצ'קים וטענה שהפרי לא קיבל טיפול מקצועי והולם והגיע פגום עקב התרשלות ומחדלי המערערת ובשל כך נגרמו לה נזקים כבדים. המשיבה טענה טענת קיזוז שאותה עיגנה בנזקים שנגרמו לה לרבות הפגיעה בשמה הטוב עקב מצב הפרי.
בטרם התקיים דיון בהתנגדות לביצוע שטר, הגישה המשיבה בקשה להתיר לה להגיש תצהיר נוסף לתמיכה בהתנגדותה. בתצהיר טענה המשיבה לעילת הגנה נוספת וחלופית - כישלון תמורה מלא או חלקי.
המערערת לא התייצבה לדיון בהתנגדות, ובהעדרה החליטה כב' הרשמת א' דובסקי לקבל את ההתנגדות ולהתיר את הגשת התצהיר הנוסף אשר עם התצהיר המקורי יחד היו לכתב ההגנה.
 
(ז) המשיבה טענה כי כל המשלוחים של אבוקדו מזן הס, להוציא המשלוח האווירי, הגיעו ליעדם כשהפרי אינו ראוי למכירה ברשתות השיווק; לטענת המשיבה, המערערת היא שהייתה אחראית לטיב הפרי עד להגעתו ליעדו, שהרי היא  שבחרה בהסדר החלופי השני שכללה המשיבה במכתבה דהיינו "האחריות על טיב ואיכות הפרי של בית האריזה תחול עד ההגעה ללקוח הסופי בחו"ל".
 
(ח) לא הייתה למעשה מחלוקת שהפרי הבשיל לפני המועד הצפוי ובאופן שאי אפשר היה לשווקו לצרכנים באנגליה. המערערת טענה שכל המשלוחים עברו ביקורת קפדנית של שירותי הביקורת במשרד החקלאות ונמצאו ראויים לשיווק ליצוא, ודחתה את הטענה בדבר אחריותה לטיב הפרי בטענה שהיא מופרכת מעיקרה. לשיטתה הסכימו בעלות הדין לשלוח את הפרי בשיטת EX-PACKING PLANT, לאמור- מרגע מסירת הפרי אצל המערערת כשהם ארוזים במכולות רובצת האחריות להובלתם, להעברתם לנמל, למשלוח ולביטוח על המשיבה בלבד.
 
3. פסק דינו של בית משפט קמא
 
(א) בית המשפט קבע שהשאלה על מי הייתה מוטלת האחריות החוזית להבשלה המוקדמת של האבוקדו היא השאלה המרכזית. נוכח התרשמותו מהעדויות, ולאחר בחינת כלל חומר הראיות שהוצג לפניו, קבע בית המשפט כי הצדדים הסכימו להסדר החלופי השני במכתב המשיבה שביטא הלכה למעשה את החוזה שכרתו. הווה אומר – המערערת היא שהייתה אחראית לטיב הפרי עד הגיעו ללקוח בחו"ל. נוכח העובדה שלא היה כל סממן שהמשיבה הסכימה שהאחריות לפרי תחול עליה מעת יציאת הפרי מבית האריזה, וזאת חרף הכיתוב בהצעת המחיר "בתנאי  EX-PACKING PLANT", דחה בית משפט קמא את טענת המערערת שאחריותה לטיב הפרי פגה עם הוצאת המכולות מבית האריזה.
 
(ב) בית המשפט דחה גם את הטענה כי מאירי קיבל את ההסדר החלופי השני שבמכתב המשיבה אך בחר להשאירו כפוף לכתוב בהצעת המחיר, וקבע כי ההתקשרות בין הצדדים מגולמת בהסדר החלופי השני לבדו.
 
(ג) בעניין טענת המשיבה בדבר כישלון התמורה, קבע בית המשפט כי לזכות המערערת, האוחזת בשטרות, עומדת חזקת התמורה שבסעיף 29(א) לפקודת השטרות, ולפיכך רובץ הנטל על המשיבה להוכיח כי התמורה נכשלה. בית המשפט מצא כי:
 
"...טענת כשלון התמורה שהועלתה ע"י הנתבעת [המשיבה] איננה טענת סרק, וכמוה גם הטענה בדבר הנזקים הכספים שנגרמו לנתבעת [למשיבה], עקב הליקויים שנתגלו בסחורה...בענייננו, מדובר בכשלון תמורה חלקי קצוב, אותו הראתה הנתבעת [המשיבה], ושסכומו פורט בתצהירו של מנהל הנתבעת [המשיבה]. הנתבעת [המשיבה] טוענת כי כשלון התמורה הקצוב מתבטא בסך של 274,883 ₪. בנוסף, נטען, כי נגרמו לנתבעת [למשיבה] נזקים בגין פגיעה בשמה הטוב, בסכום המוערך ע"י הנתבעת בסך של 30,000 ₪. די בסכום הראשון, המהווה כשלון תמורה חלקי קצוב, כדי להביא למסקנה, כי אין לחייב את הנתבעת [המשיבה] לשלם לתובעת  [למערערת] את סכומי השטרות" (עמ' 10).
 
(ד) אשר לסוגיית הקיזוז - בית המשפט הפנה להלכה הפסוקה הקובעת כי דיני הקיזוז הכלליים חלים גם בקיזוז חיוב שטרי בין צדדים קרובים, אך משאירה את השאלה אם אפשר להעלות טענת קיזוז כלפי צדדים רחוקים בצריך עיון. בית המשפט קבע שהמערערת והמשיבה אינן צדדים קרובים לשטרות, וראה שלא להכריע בשאלה אם אפשר להעלות טענת קיזוז בין צדדים רחוקים לשטרות, "לאור התוצאה אליה הגעתי, לפיה די בטענת כישלון תמורה חלקי קצוב, כדי להפקיע חיובה של הנתבעת [המשיבה] כלפי התובעת [המערערת], ולגרום לדחייתה של התביעה".
 
4. הערעור
 
(א) המערערת טוענת כי טעה בית המשפט בקבעו את תנאי הרכישה והאחריות באופן המטיל את האחריות לפרי עליה גם לאחר שהפרי יצא את בית האריזה. לשיטתה, המסקנה המתבקשת ממכלול החומר שהובא לפני בית המשפט היא שאחריותה לטיב הפרי הסתיימה במועד יציאתו מפתח בית האריזה.
 
(ב) ב"מישור השטרי" המערערת טוענת כי על המשיבה רבץ נטל הראיה להוכחת כישלון התמורה והיא לא הרימה אותו. חזקת התמורה ותום הלב שבהוראת סעיף 29(א) לפקודת השטרות לא נסתרה. לשיטת המערערת, בית המשפט טעה בקובעו שמדובר בכישלון תמורה חלקי קצוב. המערערת טוענת כי ברגע שהמשיבה בחרה שלא להפריד את תביעותיה וטענותיה בדבר היקף הנזק, וטענה לנזק גם בגין הפרות הפגומים וגם בגין הפגיעה בשמה הטוב, לא היה יכול בית המשפט להתעלם מהטענה בדבר הנזק שאינו קצוב לשם הטוב, ובכך להכשיר את טענת כישלון התמורה ולהפכה לטענה בדבר נזק בסכום קצוב.
 
 
(ג) המערערת מוסיפה וטוענת כי בית המשפט טעה בקבעו כי כישלון התמורה הקצוב היה בסך 274,883 ₪. לאמור, מחד גיסא בית המשפט לא קבע מהו סכום התמורה שנכשלה ולא קצב אותה, אך מאידך גיסא אימץ את הסכום הנקוב בהמחאות שבוטלו כסכום הקצוב.    
 
(ד) ועוד המערערת טוענת שבית המשפט התעלם מהראיות שהיו לפניו שלא נמצאו פגמים בפרי מהזנים האחרים (למעט זן הס), ואף לפרי מזן הס נמצאו קונים.  לטענת המערערת לא הוצגה לפני בית המשפט תשתית ראייתית המצביעה על רשלנותה; נהפוך הוא – מהעדויות שנפרשו לפני בית המשפט עולה כי הנזקים לפרי נבעו ממחדליה וטעויותיה של המשיבה.
 
5. טענות המשיבה
 
(א) המשיבה טוענת כי בית המשפט הכריע בשאלה המרכזית - על מי מוטלת האחריות החוזית להבשלה המוקדמת של הפרי; הוא עשה כן לאחר שבחן את הראיות והתרשם מן העדויות, וקביעותיו הן קביעות שבעובדה שערכאת הערעור לא תתערב בהן.
 
(ב) המשיבה טוענת כי אין ממש בפירוש שהמערערת מציעה לצירוף המילים - "EX-PACKING PLANT" שבהצעת המחיר, ולדעתה יסודה של טענה זו בניסיון לשנות בדיעבד את פרטי ההסכם. לשיטת המשיבה, תכליתו של צירוף מילים זה היא בקביעת מחיר הפרי בשער בית האריזה; כפי שנאמר בהצעת המחיר "המחירים הם בשער ביא"ר בתנאי EX-PACKING PLANT". 
 
(ג) המשיבה מוסיפה וטוענת כי לאחר משלוח הצעת המחיר מטעם המערערת שוחחו הצדדים וקבעו מפורשות שהאחריות לפרי תחול על המערערת עד הגיעו ללקוח באנגליה. על יסוד הסכמה זו שלחה המשיבה את מכתבה מיום 30.12.99 שבו הציעה שני הסדרים חלופיים שבשניהם המערערת נשארת אחראית לפרי. לאמור, אפילו אם המערערת התכוונה בראשית הדרך להתקשרות בתנאי EX-PACKING PLANT, הרי הצעתה נדחתה ובעלות הדין הסכימו אחרת. לשון אחר, עסקינן בהצעה ששונתה ובמקומה באה הצעה חדשה שהיא  אשר התקבלה. 
 
(ד) עוד המשיבה טוענת שטענות המערערת ב"מישור השטרי" הוכרעו כאשר התקבלה התנגדות המשיבה לביצוע השטר, ובמיוחד כאשר המערערת לא ביקשה לבטל את ההחלטה או לערער עליה. משכך, המערערת מנועה ומושתקת מלטעון טענות משפטיות המבוססות על דיני השטרות. 
 
(ה) בין כך ובין כך, המשיבה טוענת, לא נפל כל פגם בקביעותיו של בית משפט קמא וטענות המשיבה בדבר כישלון תמורה וקיזוז אכן משמשות הגנה טובה מפני תביעה על פי שטרות. 
 
(ו) אשר לסוגיית הקיזוז, המשיבה טוענת כי כל משלוחי האבוקדו היו חלק מעסקה אחת, וכי הצדדים לתובענה הם צדדים קרובים לשטרות נשוא תיק ההוצל"פ. המשיבה מציינת כי "על פי ההלכה הפסוקה חלים דיני הקיזוז הכלליים גם על קיזוז חיוב שטרי בין צדדים קרובים, ובכך מסתתמות כל טענות המערערת".
 
(ז) עמדת המשיבה היא, כי אספקת הפרי שהגיע לאנגליה בלתי ראוי לשיווק ברשתות לא הייתה בבחינת ביצוע חלקי של ההסכם אלא עלתה כדי כישלון תמורה מלא ומוחלט. לחלופין, המשיבה טוענת שגם אם לשיטתה של המערערת וגם אם נביא בחשבון שבסופו של דבר, ולבקשת המערערת, מכרה המשיבה גם את הפרי הקלוקל, ולו כסחורה פגומה, הרי שהתמורה הזעומה שנתקבלה היא קצובה, ולפיכך חשבון נזקיה של המשיבה מגלה כי גם כישלון התמורה החלקי הוא קצוב.
 
6. דיון והכרעה
 
(א) אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בקביעות שבעובדה ובהערכות שבמהימנות הנתונות לבית משפט קמא. קביעתו של בית משפט קמא בדבר ההסכמה שאליה הגיעו בעלות הדין דהיינו שהמערערת היא הנושאת באחריות לטיב הפרי עד הגיעו ללקוח בחו"ל היא קביעה מסוג זה. למעלה מן הצורך נוסיף ונאמר שלא מצאנו גם לאחר עיון בכל טענות המערערת, שנפל דופי כלשהו בממצאיו של בית משפט קמא. 
 
(ב) אשר לטענות השטריות: בית משפט השלום קבע כי "טענת כשלון התמורה שהועלתה ע"י הנתבעת [המשיבה] איננה טענת סרק". אנו מצטרפים לקביעה זו. התמורה שהתכוונו לה הצדדים בעסקה היא פרי הראוי לשיווק, להבדיל מפרי במצב של הבשלה מוקדמת, דהיינו שצבעו שחור או נוטה להשחיר ותוכו רך ואין הוא ראוי לשיווק לצרכן.
 
(ג)  השאלה הנשאלת היא: האם עסקינן בכישלון תמורה מלא, או בכישלון תמורה חלקי?
אמנם אין חולק כי כמות הפרי סופקה במלואה, בהתאם לכמויות שהוזמנו, אולם הפרי שסופק היה במצב שונה כל כך מהמוסכם עד שאפשר לראות בכך כישלון מלא של אספקתו. העובדה שהפרי מזן הס הגיע לאנגליה במצב של הבשלה מוקדמת סיכלה את תכלית יצואו – מכירתו לרשתות השיווק באנגליה לצורך שיווקו לצרכנים, ואילצה את המשיבה למכור אותו, בתיאום עם המערערת, במחירים נמוכים לצרכים אחרים.
 
(ד) נוכח כל האמור לעיל, אנו סבורים כי בכל הנוגע למשלוח הפרי מזן הס כשלה התמורה לחלוטין. לאמור, בניגוד למוסכם, המערערת סיפקה למשיבה פרי מזן הס באיכות שאינה מתאימה ליצוא, ולפיכך אינה זכאית לתמורה בגינו. כישלון התמורה האמור מסתכם בסך של 297,286.14 ₪ (לפי חישוב על בסיס הפירוט בתצהיר עציוני - נספח עא4 לתיק מוצגי המערערת) ולפיכך אין לחייב את המשיבה לשלם למערערת את סכומי השטרות (המסתכמים לסך של 274,883 ₪).
 
(ה) אשר לטענת המערערת שהמשיבה מכרה גם את הפרי הקלוקל - מכירה זו נעשתה לבקשת המערערת והניבה למשיבה סכום זניח יחסית. מכל מקום, גם אם המערערת חפצה לתבוע את הסכום האמור מהמשיבה אין זה מענייננו כאן. 
 
(ו) אשר לסוגיית הקיזוז – דומה שבסוגיה זו אכן נתפס בית המשפט לטעות. בית המשפט קבע כי המערערת והמשיבה הן צדדים רחוקים לשטרות; קבע ולא נימק. השטרות נושא המחלוקת הם שטרות שמשכה המשיבה לפקודת המערערת; לפיכך עסקינן בצדדים קרובים לשטרות. יתר על כן, לפנינו עסקה אחת שבה שלחה המערערת משלוחי פרי אחדים.  משנקבע כי מדובר בצדדים קרובים לשטרות וב"עסקה אחת", הרי ההלכה היא שאפשר לקזז כל חוב כספי כנגד החיוב השטרי, בין קצוב ובין שאינו קצוב (רע"א 6250/98 NORDLAND PAPIER AG נ' מפעלי ייצור והוצאה לאור (ירושלים) מ.ס.ל בע"מ ואח', פ"ד נג(2) 274, 285). הלכה זו מתיישבת היטב עם הגישה הרואה את השטר בין צדדים קרובים כחוזה. החובות הכספיים הקצובים של המערערת, האמורים לעיל, שנוצרו מאי אספקת אבוקדו מזן הס במצב הראוי לשיווק, מספיקים לקזז את החיוב השטרי של המשיבה.
 
7. סוף דבר
 
לאור האמור לעיל דין הערעור להידחות וכך אנו מורים.
 
המערערת תישא בהוצאות המשיבה וכן בשכר טרחת עו"ד בסכום של 20,000 ₪.
הפקדון יועבר לב"כ המשיבה על חשבון ההוצאות, כאמור.
 
המזכירות תשלח עותק פסק-דין זה לצדדים בדואר רשום.
 
ניתן היום י"ד באלול, תשס"ה (18 בספטמבר 2005) בהעדר הצדדים. 
 
הילה גרסטל, שופטת אב"ד                                                                                   

עוזי פוגלמן, שופט

אילן ש. שילה, שופט

נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה