פסק דין זוהי בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בתל אביב יפו (כב' השופטת יהודית שבח) בת.א. 064794/04, לפיה נדחתה בקשתה של המבקשת למתן היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט. לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה החלטתי כי דין הבקשה להתקבל, ולפיכך ניתנת בזה רשות לערער ואני דנה בבקשה כאילו הוגשה…
פסק דין
זוהי בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בתל אביב יפו (כב' השופטת יהודית שבח) בת.א. 064794/04, לפיה נדחתה בקשתה של המבקשת למתן היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט.
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה החלטתי כי דין הבקשה להתקבל, ולפיכך ניתנת בזה רשות לערער ואני דנה בבקשה כאילו הוגשה על פי הרשות שניתנה.
המבקשת הנה חברת ביטוח המבטחת את חברת "מקסימה להפרדת אויר בע"מ" (להלן: "המבוטחת").
המשיבות 1 ו 2 , ייצרו וסיפקו למבוטחת טורבינה המשמשת אותה לייצור.
המבקשת טוענת כי, במסגרת החוזה שנערך בין המשיבה מס' 1 למבוטחת, מכרה וסיפקה המשיבה מס' 1 למבוטחת את הטורבינה למפעל החדש אותו הקימה המבוטחת באזור התעשייה ברמת חובב. בנוסף, טוענת המבקשת כי על פי החוזה, התחייבה המשיבה מס' 1 להתקין את הטורבינה במפעל ולבצע בה בדיקות שונות של ביצועיה, כולל הרצתה, והכל כפי שמפורט בהסכם. יצוין כי,על פי הנטען, המשיבה מס' 1 גם התקינה בפועל את הטורבינה וביצעה בה את הבדיקות כאמור.
המשיבה מס' 2 הנה היצרנית ו/או הספקית של הטורבינה, והיא אף תיקנה את הטורבינה לאחר אירוע הנזק.
המבקשת שילמה תגמולי ביטוח למבוטחתה בגין נזקים שנגרמו למבוטחת, בעקבות תקלה שנתגלתה בטורבינה ובעקבות השבתת הטורבינה שבבעלותה.
לאור האמור לעיל, הגישה המבקשת תביעת תחלוף כנגד המשיבות בהתאם להוראת סעיף 62(א) לחוק חוזה הביטוח , התשמ"א – 1961.
לכאורה, מקרה זה הנו מקרה שבשגרה, קרי, המבקשת פיצתה את המבוטחת בסכומים המפורטים בכתב התביעה ותובעת שיפוי בסכום הפיצוי מהמזיק באמצעות תביעת שיבוב. אלא שבענייננו, מקום מושבן של המשיבות 1 ו 2 הנו בגרמניה, ולכן על מנת להמציא את כתב התביעה מחוץ לתחום השיפוט, נדרש היתר מבית המשפט.
ביום 14.10.04 הגישה המבקשת בקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט לבית משפט שלום בתל אביב.
בהחלטה שניתנה ביום 21.10.04 ע"י כבוד השופטת יהודית שבח, נדחתה בקשתה של המשיבה, מהטעם כי עסקינן בתובענה אשר הוגשה כנגד המשיבות עצמן, ולכן, אין היא נכנסת בגדר תקנה 500 (4),(5),(7),(10) לתקסד"א.
זה המקום לציין כי, אין דומה המקרה שבפני לעובדות פסק הדין ברע"א 2752/03 Metallurgique de Gerzat S.A. נ' ד"ר נחמן וילנסקי ואח', פ"ד נז(6) 146. שם המבקשת הייתה חברה זרה שאינה פועלת מחוץ לגבולות צרפת. לעומת זאת, בעניינו החברה הגרמנית היא זו שייצרה את הטורבינה ואף התקינה אותה במפעל בישראל.
היתר להמצאה מחוץ לתחום
תקנה 500(7) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן – התקנות), מאפשרת המצאה כאמור כאשר "התובענה מבוססת על מעשה או על מחדל בתחום המדינה". ובעניינו, ע"פ הנטען, החברה הגרמנית היא זו שייצרה את הטורבינה וגם התקינה אותה במפעל בישראל.
ברע"א 2752/03 הנ"ל, עמודים 148-149, נקבע לעניין תקנה 500(7):
"משמעות הדיבור "מעשה" בתקנה 500(7) פורשה בפסק-הדין בעניין מזרחי [1], שבו נקבע כי לא די בקרות הנזק בישראל על-מנת להצמיח עילה למתן היתר המצאה לחוץ-לארץ. ניתן אולי כיום לשגות בהרהורים בדבר ההצדקה להלכה זו."
עוד נקבע כי:
"לאור הילכת מזרחי [1], יצרן זר אשר ייצר כנטען מוצר פגום בחוץ-לארץ, אינו בא בגדרי התקנה." (שם, בעמ' 149)
מנגד, ניתן לראות כי בע"א 98/67 הנס ליבהר נגד "גזית ושחם" חברה לבנין בע"מ פ"ד כא (2) 243, בעמוד 251, נקבע כי:
"הדעת נותנת שהמערערת שניסחה והדפיסה את שטר המטען והיא שולחת אניותיה לכל חלקי תבל, אינה חפצה להתדיין בכל אתר ואתר שאליו מגיעות האניות, כי אם במקום מושבה בלבד. אך כנגד רצון זה יש לומר שיצרן של ציוד המבקש לשווק את תוצרתו ברחבי תבל חייב להשלים עם האפשרות שבאחד הימים הוא ייתבע לדין באחת הארצות שעמן הוא מבקש לסחור".
בהקשר זה, מציינת המלומדת טליה קונפינו – שר בספרה "סמכות שיפוט על נתבע זר", בעמוד 101 כי:
"חוק האחריות למוצרים פגומים, תש"ם –1980 שהינו חוק צרכני מובהק, קובע כי יצרן חייב לפצות את מי שנגרם לו בישראל נזק גוף כתוצאה מפגם במוצר שייצר, ואין נפקא מינה אם היה או לא היה אשם מצד היצרן. בכך הטיל החוק אחריות חמורה על היצרן.... בסעיף 1 לחוק זה נקבעה הגדרה רחבה למונח יצרן, על מנת להקל על אפשרויות התביעה של קהל הצרכנים. על פי לשונו של החוק, לא ניתן לשלול את הפרשנות לפיה סמכותו של בית המשפט הישראלי, מכוח החוק, משתרעת גם על יצרן זר."
מאחר שבענייננו בשונה מהאמור ברע"א 2752/03 הנ"ל אין מדובר בנסיון להטלת חיוב בהסתמך על עצם היצור בלבד, אלא, נטען כנגד המשיבות כי חלק ממעשה העוולה אירע בפועל בישראל, בשל ההתחייבות לדאוג להרכבה ולתיקון, לא היה מקום לדחות את הבקשה על הסף.ב
אשר על כן, החלטתי לקבל הערעור ולקבוע כי יש להתיר המצאת כתב התביעה למשיבות מחוץ לתחום, ע"י משלוח הזמנה בדואר רשום והצגת אישור מסירה.
אין בהחלטה זו כדי לשלול מהמשיבות את הזכות לבקש ביטולו של ההיתר .
המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.
ניתן בלשכתי היום י"ח באדר ב, תשס"ה (29 במרץ 2005) בהיעדר הצדדים
שרה דותן, שופטת