פקודת המכס (נוסח חדש)

 

פרק ראשון: מבוא 1. הגדרות (תיקון: תשכ"א, תשנ"ה, תשס"ג)

בפקודה זו ובכל שאר דיני המכס -

"אריזה" - לרבות כל דבר שטובין המיועדים להובלה חבושים, מכוסים, לוטים, כלולים או צרורים בו;

"ארץ-חוץ" או "חוץ-לארץ" - כל מקום שמחוץ לישראל;

"בעל", לענין טובין - הבעל, היבואן, היצואן, הנשגר או הסוכן של אותם טובין, וכל המחזיק, או הזכאי לטובת-הנאה, בהם, או שיש לו שליטה עליהם או כוח לעשות בהם, וכל המתחזה כאחד מאלה, למעט פקיד-מכס במילוי תפקידו הרשמי;

"בעל", לענין כלי-הובלה - לרבות אדם הפועל כסוכנו של הבעל, או מי שהבעל הרשהו לקבל דמי הובלה או תשלומים אחרים המשתלמים בקשר לאותם כלי הובלה;

"בעל רציף" - לרבות מי שהרציף תפוס על ידיו;

"גובה מכס" - המנהל וכל גובה מכס, וכן פקיד ראשי הממלא תפקיד באותה שעה ובאותו מקום וכל פקיד מכס הממלא תפקיד באותו ענין;

"הברחה" - ייבואם של טובין, או ייצואם, או הובלתם לאורך החוף או דרך גבולות היבשה, בכוונה להונות את האוצר או לעקוף כל איסור, הגבלה או תקנה בענין ייבואם, ייצואם והובלתם של טובין כאמור, ולרבות כל נסיון לעשות אחד המעשים האלה בכוונה כאמור;

"הובלה שלא כדין", לענין טובין מוברחים או מחולטים - הובלתם שלא על פי רשות;

"הישבון" - השבת דמי-מכס לפי הוראות הפרק התשיעי, או מחיקת חוב-מכס שתשלומו נדחה לפי סעיף 160ב(א) ונתמלאו תנאי ההישבון;

"חמרי-נפץ" - גליצרין חנקני, דינמיט, כותנת-נפץ, אבקת-הדף, מלחי-פיצוץ של כספית או של מתכות אחרות, וכל חמרי-נפץ אחרים שהם תרכובת חמרים מן החמרים האמורים, או שיש בהם רכיבים המצויים גם בחומר מן החומרים האמורים, למעט אבק-שריפה, פיקות-הקשה, רקיטות או פתילים, אך לרבות זיקוקין;

"טובין חבי-מכס" - טובין שיש לשלם עליהם מכס;

"ימים" - למעט יום שבת וכל יום אחר שהממשלה הכריזה עליו בצו כחג ציבורי לענין פקודה זו;

"כלי-הובלה" - כלי-שיט, כלי-רכב, כלי טיס או בעל-חיים המשמשים להובלת טובין;

"מחסן" - מקום שמותר להניח, להחזיק ולהבטיח בו טובין שנרשמו להחסנה;

"מחסן המכס" - מקום שהוקצה או שאושר על ידי הממשלה להפקיד בו טובין כדי להבטיח אותם ואת תשלומי החובה החלים עליהם;

"מחסן רשוי" - מקום שהוא רשוי להפקיד בו טובין רשומים להחסנה ושבו מותר להניחם, להחזיקם ולהבטיחם עד לשחרורם מפיקוח רשות המכס כאמור בסעיף 14;

"מטבעות" - בין מטבעות-מתכת ובין מטבעות-נייר;

"מנהל" - מנהל אגף המכס והבלו;

"מסי יבוא" - מכס, מס קניה על יבוא כמשמעותו בחוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי"ב1952-, מס ערך מוסף על יבוא כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו1975-, וכן כל מס או היטל אחרים המוטלים על יבוא טובין, על פי כל דין.

"נמל" - כמשמעותו בפקודת הנמלים;

"על פי רשות" - על פי הרשאתו של המנהל או של גובה-מכס;

"פקיד-מכס" - כל אדם המועסק בשירות רשות המכס שלא כפועל, וכן כל עובד המדינה המשמש אותה שעה בתפקידי רשות המכס;

"פרסום" - לרבות כל דבר כתוב או מודפס, וכל דבר שיש בו תיאור חזותי, או שמצד צורתו, תבניתו או מכל צד אחר שלו הוא עשוי להעלות על הדעת מלים או רעיונות, בין שהוא לפי מהותו דומה לכתב או לדפוס, ובין שאינו דומה, וכל העתק או שעתוק של פרסום כזה;

"פרסומי-עת" - כל פרסום היוצא לעתים מזומנות, או בחלקים או במספרים ובהפסקות, בין סדירות ובין שאינן סדירות;

"קברניט" - הממונה או המפקד על אניה או מי שנטל לידו את הפיקוד עליה, ולמעט נווט או עובד המדינה;

"רציף" - מקום שהוקצה או שאושר על ידי הממשלה להנחת טובין או לטעינתם;

"רשוי" - שניתן עליו רשיון מאת המנהל;

"רשות-המכס" - אגף המכס והבלו;

"תעודות" - מסמכים מכל סוג, לרבות פנקסים, פלטי מחשב וכן כל מידע האגור במחשב או במאגרי מידע.

2. חובה להשיב תשובות ולמסור תעודות

נדרש אדם לפי הפקודה להשיב על שאלה, חייב הוא להשיב תשובה נכונה כמיטב ידיעתו ואמונתו; נדרש לפי הפקודה להגיש תעודות, חייב כמיטב יכלתו להגיש לגובה המכס כל התעודות הנוגעות לדבר.

פרק שני: מינהל

3. תפקידי המנהל

המנהל יהא ממונה על ניהול הענינים לפי הפקודה.

4. אצילת סמכויות

המנהל רשאי, בכתב חתום בידו, לאצול לפקיד-מכס מסמכויותיו לפי כל דין מדיני המכס לגבי ענין מסויים או סוג מסויים של ענינים או תחומי מחוז או נפה מסויימים; אצילת סמכות ניתנת לביטול, בכתב, לפי רצון המנהל ואינה מונעת אותו מהשתמש בכל סמכות מסמכויותיו.

5. דגל המכס

כלי-השיט שבשירות רשות-המכס ישאו עליהם, לשם היכר, דגל בצורה שנקבעה.

6. קביעת נמלים, שדות תעופה וכו`

(א) הממשלה רשאית, בצו, לקבוע:

(1) תחנות-מעלה, שבהן יעלו פקידי-מכס אל כלי-שיט;

(2) מקומות-כניסה;

(3) נמלים ותחומיהם;

(4) תחנות תעופה אזרחית;

(5) נתיבים להובלה ביבשה;

(6) רציפים בנמלים ותחומיהם;

(7) מקומות לבדיקת-טובין;

(8) מקומות בחוף למשלוח תוצרת הארץ בלבד.

(ב) נמלים, רציפים, תחנות-תעופה ונתיבי-הובלה ביבשה - יכול שייקבעו למטרות מוגבלות ומפורשות, או לתקופה מוגבלת ומפורשת, או ללא כל הגבלה.

7. סידורים ברציפים

כל בעל רציף חייב לספק ברציפו, להנחת-דעתו של המנהל, מקום מתאים לעבודה משרדית לשימושו הייחודי של פקיד-המכס העובד ברציף, וכן מקום מוסך לשמירה על טובין אם המנהל הודיע בכתב שיש צורך בכך.

8. הצהרה בפני מי

כל הצהרה לפי הפקודה מותר להצהיר בפני גובה-מכס או פקיד-מכס שהוסמך לכך, או בפני כל המוסמך לפי החוק לקבל הצהרות.

9. (בוטל) (תיקון: תשנ"ה)

10. ימי עבודה ושעות עבודה

(א) ימי העבודה ושעות העבודה של רשות-המכס יהיו כפי שנקבעו.

(ב) לא יקובל מטען, לא יוטען, לא יטופל בו ולא ייפרק מעל כלי-שיט, ולא ייפדו טובין ולא יימסרו, אלא בימי-העבודה ובשעות-העבודה בלבד, או במקום שהותרה עבודה בשעות נוספות.

11. שכר שעות נוספות

הותרה עבודה בימי מנוחה או פגרה או מחוץ לשעות-העבודה הרשמיות, ייגבה בעד שירותם של פקידי-המכס שכר שעות נוספות בשיעור שנקבע.

12. סבלים ואגרות סבלות

המנהל רשאי להתקין תקנות בדבר העסקתם של סבלים העובדים במחסני המכס או בכל מקום הנתון לפיקוח רשות-המכס, והוא רשאי לקבוע את השכר שייגבה בעד שירותים אלה.

13. אגרות השגחה

הממשלה רשאית להתקין תקנות הקובעות אגרות בעד -

(1) השמירה על טובין המופקדים בנמלים או בתחנות-מכס;

(2) ההשגחה על פעולות טעינה, פריקה, שיטעון, בדיקה, שקילה, אימות, הערכה או כל פעולה אחרת המחייבת נוכחותם של פקידי-מכס והותר לעשותם במרוחק מהמקום המיועד לכך והמשמש כרגיל לפעולות אלה;

(3) סידורים מיוחדים לפי בקשת המעוניינים, כשהסידורים מצריכים מצד רשות - המכס שימת-לב העולה על הרגיל;

(4) עבודה המצריכה להוציא פקיד-מכס מתפקידיו הרגילים ולהטיל עליו תפקידים מיוחדים או תפקידים המצריכים השגחה מיוחדת של רשות-המכס כגון טעינתם, פריקתם או החסנתם של חמרי-נפץ או של חמרים מתלקחים.

פרק שלישי: פיקוח, בדיקה, רישום וערובה

14. הפיקוח על טובין (תיקון: תשכ"א)

טובין יהיו נתונים לפיקוח רשות-המכס כאמור להלן:

(1) טובין שיובאו - משעת ייבואם עד מסירתם לצריכה בארץ או עד ייצואם, הכל לפי הענין;

(2) טובין שמכוונים לתבוע עליהם הישבון ביצואם לפי הפרק התשיעי - משעה שהוגש לרשות-המכס הרשימון על ייצואם ועד ייצואם.

(3) טובין שנועדו ליצוא וייצואם כפוף לקיום תנאי או הגבלה לפי כל חיקוק - משעת הבאתם של הטובין לאחד המקומות שנקבעו ליצוא עד ייצואם.

15. טובין בכלי שיט הנתונים לפיקוח המכס

טובין הנמצאים בכלי-שיט הבא מחוץ-לארץ יהיו נתונים אף הם לפיקוח רשות-המכס כל עוד כלי-השיט נמצא בתחומי נמל בישראל או משמש בסחר-החוף של ישראל.

16. זכות בדיקה

פיקוחה של רשות-המכס כולל את זכותם לבדוק כל טובין הנתונים לפיקוחה.

17. הובלת טובין והפקדתם על חשבון בעליהם

הובלתם של טובין מתוך ארבה או מעל מגשה או רציף, הבאתם אל המקום הנכון לשם בדיקה ושקילה, הינוחם על המאזניים, פתיחתם, התרתם, אריזתם שנית, מיונם, סימונם ומיספורם, כל אימת שפעולות אלה דרושות או מותרות, וכן סילוקם של טובין למקום-ההפקדה הנכון והינוחם בו עד למסירתם כהלכה - יבוצעו על ידי בעל הטובין או על חשבונו.

18. דין אדם שבידו שטר מסירה - כדין בעל הטובין או מורשהו (תיקון: תשמ"ו, תשנ"ה)

(א) שטר-מסירה שניתן מאת קברניט, מאת סוכן של כלי-שיט, מאת משלח בינלאומי או מאת כל מוביל שהוא, ונקוב בו שמו של אדם אשר לו או לפקודתו יש למסור טובין שבאותם כלי-הובלה - רשאית הממשלה לראות אותו אדם כבעל הטובין או כמורשהו.

(ב) בסעיף זה, "משלח בינלאומי" - כמשמעותו בחוק סוכני המכס, התשכ"ה1965-.

(1) עסקו, כולו או חלקו, במשלוח מטענים של אנשים שונים, מחוץ לארץ לישראל ומישראל לחוץ לארץ, כשהם ארוזים במכולה אחת, או באריזה אחת אחרת;

(2) המנהל אישר אותו כמשלח בינלאומי לענין סעיף זה;

(3) הוא התחייב לפעול בהתאם להוראות המנהל לענין סעיף זה.

19. פתיחת אריזות במעמד פודה הטובין

(א) פתיחת אריזות לשם בדיקה תהיה במעמד בעל הטובין או הנשגר או במעמד מורשהו של אחד מאלה; אולם טובין שיובאו בדואר מותר לנהוג בהם כפי שנקבע בכל חיקוק הנוגע לעניני הדואר.

(ב) מקום שהבעל או הנשגר אינו ידוע, או שאי-אפשר למצאו או שאינו מתייצב בעצמו או על ידי מורשהו תוך חמישה-עשר יום מיום שנכנסו הטובין לפיקוח רשות-המכס, מותר לפתוח את האריזות שלא בפניו ועל חשבונו כדי לברר כמותם של הטובין, תיאורם ושוויים; ואולם אם חשש פקיד-המכס שאריזה מכילה טובין שהם דבר האבד, או אסורים או מסוכנים רשאי פקיד המכס לפתוח אותה בכל עת.

20. סימונן ומספרן של אריזות

רשאי פקיד-מכס לדרוש, כי כל אריזה שלא סומנה או לא מוספרה או שסימונה או מיספורה אינו מספיק, ייעשה בה אחד מאלה, או שניהם, על חשבון בעל הטובין.

21. טובין שנפרקו לכאורה במצב רע

(א) טובין שנפרקו והם נראים במצב רע או ניזוקים, או חסרים, מותר להניחם לחוד לשם בדיקה ושקילה במעמדו של סוכן האניה, והדבר יצויין במיוחד במצהר ומותר לדרוש מאת הקברניט או מאת מורשהו לחתום על תעודת-נזקים.

(ב) באו הטובין בדרך היבשה או האויר, רשאי לחתום על תעודת הנזקים מוביל הטובין או מורשהו.

22. אין לנגוע בטובין הנתונים לפיקוח

(א) טובין הנתונים לפיקוח רשות-המכס אין לטלטלם או לשנותם או לנגוע בהם אלא על פי רשות ולפי פקודה זו.

(ב) העובר על הוראות סעיף זה, דינו - קנס מאה לירות.

23. אין תביעת פיצויים על הפסד אלא אם היה במזיד

רשות-המכס והמדינה לא ישאו באחריות לשום אבידה או נזק שנגרמו לטובין הנתונים לפיקוח רשות-המכס, אלא אם נגרמו במזיד על ידי אחד מפקידי-המכס.

24. רשמון (תיקון: תשנ"ה)

כל טובין הנתונים לפיקוח רשות המכס, חוץ מטובין שייבואם אסור, ניתן להגיש עליהם רשמון ולקבל עליו התרה בדרך שתיקבע בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת.

25. (בוטל) (תיקון: תשנ"ה)

26. רשות להגיש רשמון מיוחד (תיקון: תשנ"ה)

רשאי המנהל להרשות רישומם של טובין בכל צורה ואופן ובכל תנאי שיראה להורות.

27. חובת מגיש רשמון להשיב על שאלות

המגיש רשמון חייב להשיב על כל שאלה בנוגע לטובין הנקובים בו, אם נדרש לכך על ידי גובה המכס או פקיד-מכס אחר.

28. התרת הרשמון (תיקון: תשנ"ה)

משהותר רשמון יראו את הטובין כרשומים, והרשמון שהותר ישמש הרשאה לנהוג בטובין כרשום בו.

29. יש לטפל בטובין לפי הרשמון

טובין שהוגש עליהם רשמון והותר, יש לטפל בהם מיד בהתאם לטיבו של הרשמון.

30. מטען אישי של נוסעים

טובין שהם מטען-לואי של הנוסעים באניה או בכל כלי-הובלה אחר מותר ליבאם וליצאם, בכפוף לתנאים שנקבעו לכך, בלי רשמון.

30א. חובת מתן הצהרה (תיקון: תשל"ב, תשנ"ה)

(א) שר האוצר רשאי לקבוע חובה על אדם ליתן הצהרה לענין דיני המכס בכתב, בעל פה, בהתנהגות או בכל דרך אחרת.

(ב) קביעה לפי סעיף קטן (א) יכולה להיות כללית או לסוגים של בעלי טובין או לסוגי טובין או לסוגי מקומות.

31. זכות לדרוש ערובה (תיקון: תשנ"ה)

(א) רשות המכס רשאית לדרוש ולקחת ערובות לקיום הוראות דיני המכס ולהגנת הכנסותיה של רשות המכס בכלל; עד שלא ניתנה הערובה הנדרשת לגבי הטובין שבפיקוחה, רשאית היא לסרב למסירת הטובין או להתרת הרשמון שלהם.

(ב) הערובה תינתן ותאושר בתנאים ובאופן שיקבע גובה המכס.

(ג) ערובה שניתנה ואושרה כאמור בסעיף קטן (ב), תחייב את נותניה, ביחד ולחוד, לתשלום סכום הערובה במלואו.

32. (בוטל) (תיקון: תשנ"ה)

33. מותר ליתן ערובה כללית

מקום שנדרשת ערובה למטרה מסויימת, מותר על פי רשותו של המנהל, לקבל ערובה שתכסה את כל העיסקאות שייעשו בתקופה ובסכום שיאשר המנהל.

34. חילוטו של ערבון כסף

ניתן ערבון במזומנים ולא קויימו תנאיו תוך המועד שנקבע לכך, מותר לחלט את הערבון.

35. ערובה חדשה

היה גובה המכס סבור ביום מן הימים שהערובה אינה מספקת רשאי הוא לדרוש ערובה חדשה.

36. כוחה של ערובה

הגיש גובה המכס תביעה על ערובה שניתנה למכס, תהא הצגת כתב הערובה, בלי ראיות נוספות, מזכה את גובה המכס לקבל נגד בני-האדם שהם לכאורה חותמי כתב הערובה פסק-דין לקיום ההתחייבות שבו, אלא אם כן הוכיחו הנתבעים שקיימו את תנאי הכתב, או שהכתב לא נחתם בידיהם או ששוחררו מן החבות או שיצאו ידי חובתם.

37. מתן היתר

כל היתר הנקוב באחד מדיני המכס יכול שיינתן בכפוף לתנאים שנקבעו וגובה המכס רשאי לבטלו, לשנותו או להתלותו.

38. טובין המיובאים בדואר

טובין שיובאו בדואר יהיו נתונים לפיקוח רשות המכס כדרך טובין שיובאו באופן אחר.

39. הנוהל בחבילות דואר

(א) בטובין שיובאו בדואר מותר, לפי שיקול-דעתו של המנהל, לקבל את ההצהרה בטופס או בתווית המחוברים או הנלווים לאריזה לפי תקנות הדואר, במקום הרשמון שנדרש לפי פקודה זו, והכתוב בהצהרה שבטופס או שבתווית בדבר תכולת האריזה, שוויה ושאר פרטיה וחתום בידי השולח מותר לקבלו, בכפוף לאימות מצד רשות המכס, לצורך שומת המכס שיש לשלם.

(ב) טובין באריזה שיובאו בדואר ונמצא שאינם מתאימים לפרטים הכתובים בהצהרה שבטופס או שבתווית יהיו נתונים לחילוט.

39א. תשלום מכס על ידי אדם אחר (תיקון: תשכ"א)

בהסכמת המנהל ובתנאים הנראים לו, רשאי אדם לקבל על עצמו את תשלום המכס על טובין, כולו או מקצתו, גם אם לא הוא שייבא אותם, ובמקרה זה, דינו מיום מתן הסכמת המנהל, כדין מי שייבא את הטובין.

פרק רביעי: ייבוא טובין

סימן א`: יבוא אסור ויבוא מוגבל

40. סמכות לאסור יבוא

(א) הממשלה רשאית, בצו, לאסור, להגביל או להסדיר ייבואם של טובין או של סוג טובין - פרט לפרסומים, שניתן לאסור את ייבואם לפי סעיף-קטן (ב) - לישראל או לשטח או למקום שבישראל בין ביבשה בין בים ובין באויר, ורשאית היא בצו זה לפרט את הטובין או את סוג הטובין שעליהם יחול הצו בין דרך כלל ובין במיוחד, בין בציון ארץ-מוצאם או נתיב-יבואם ובין באופן אחר.

(ב) הממשלה רשאית, בצו, לאסור על ייבואם של פרסומים, אם היא סבורה שהוא פוגע בטובת הציבור; ולגבי פרסום עתי רשאית היא לאסור, באותו צו או בצו נוסף, גם ייבואם של גליונות הפרסום שיצאו קודם לכן או שיצאו מכאן ואילך.

41. יבוא אסור

לא ייבא אדם טובין שייבואם אסור.

42. טובין אסורים

אלה טובין שייבואם אסור:

(1) טובין שייבואם נאסר בפקודה זו או בכל חוק אחר שהוא בר-תוקף בישראל אותה שעה, או על פיהם;

(2) מטבעות כוזבות או חקויות או שאינן לפי המתכונת הקבועה מבחינת המשקל או הצריפות;

(3) דברי-דפוס, ציורים, ספרים, גלויות, תחריטים ליתוגרפיים או אחרים, שהם פרוצים או מגונים.

43. יבוא מוגבל

טובין שייבואם מוגבל או מוסדר אותה שעה על ידי הממשלה או מטעמה, לא ייבא אותם אדם אלא לפי ההגבלות וההסדר החלים עליהם.

44. טובין שייבואם אסור ונשגרו למקום מחוץ לישראל

טובין שייבואם אסור המצויים באניה שסרה לאחד מנמלי ישראל, והם מיועדים או נשגרים לנמל או למקום שמחוץ לישראל, אין לראותם כטובין שיובאו באיסור, אם פורטו במצהר של האניה ולא שוטענו ולא הונחתו, או אם שוטענו או הונחתו על פי רשות.

סימן ב`: ייבוא בדרך הים

45. ייבוא טובין דרך הים

כדי להבטיח שייבואם של טובין בדרך הים יהא כהלכה:

(1) יותן לעלות אל האניה;

(2) יוגש תסקיר על מטען האניה;

(3) הטובין שהוגש עליהם מצהר לפריקה ייפרקו ויותן לבדקם.

46. חובת אניה להיכנס לנמל

לא יתן קברניט לאנייתו שתיכנס לשום מקום שאינו נמל או מקום שאושר לכניסה, אלא בלחץ מזג האויר או מפני סיבה סבירה אחרת.

47. חובת אניה להיענות לקריאה

נכנסה אניה למימי-חופין של ישראל, חייב הקברניט לעצור אותה כדי לאפשר את העליה אליה, כל אימת שכלי-שיט שבשירות רשות המכס המניף דגל המכס, או כלי-שיט שבשירות המדינה המניף נס ודגלון מתאימים, התקרב אליו או קרא לו או איתת לו.

48. חובת אניה לעצור בתחנת מעלה

קברניט של אניה הבאה מחוץ-לארץ ופניה מועדות לאחד מנמלי ישראל או שהיא סרה אליו, חייב לעצור את אנייתו בתחנת-מעלה שנקבעה לאותו נמל, על מנת לאפשר את העליה אליה.

49. הקלות לעליה אל אניה

קברניט העוצר אנייתו על מנת לאפשר את העליה אליה ינקוט כל האמצעים הסבירים כדי להקל על פקיד-המכס לעלות אליה.

50. חובת אניה למהר למקום הפריקה

לאחר שהובאה האניה אל תחנת-המעלה ולאחר שפקיד-המכס עלה אליה, יסיענה הקברניט במהירות האפשרית אל מקום העגינה או הפריקה הנכון בלי לסור לשום מקום אחר.

51. אין להשיט אניה בלי רשות

משהגיעה האניה למקום העגינה או הפריקה הנכון, לא תורחק משם לפני שנסתיימה פריקת המטען המיועד לפריקה באותו נמל אלא על פי רשות.

52. הגבלת העליה אל אניה

לא יעלה אדם אל אניה לפני פקיד-המכס הנכון אלא אם הוא נווט הנמל או רופא בשירות המדינה, או מי שהוסמך על ידיו כדין.

סימן ג`: תסקיר על המטען

53. תסקיר על מטען האניה (תיקון: תשנ"ה, תשס"ג)

(א) אניה שבאה מחוץ-לארץ חייב הקברניט או עובד-אניה אחראי שהקברניט מילא ידו או בעל האניה -

(1) להגיש עד עשרים וארבע שעות לפני בואה של אניה לנמל, תסקיר על האניה ועל מטענה על ידי מסירת מצהר-כניסה לגובה המכס על הטובין הנמצאים בה;

(2) להשיב על שאלות בדבר האניה, מטענה, צוות-עובדיה, נוסעיה, צידתה ומסעה;

(3) להגיש כל תעודה שתידרש בענין האניה ומטענה.

(ב) מצהר כניסה יימסר בדרך שתיקבע בתקנות.

54. תיקון מצהר

(א) גובה המכס רשאי להתיר לקברניט או לבעל האניה לתקן טעות גלויה בגופו של מצהר או להשלים כל חסר, שהם, לדעתו של גובה המכס, פרי מקרה או היסח הדעת; התיקון יהיה בהגשת מצהר מתוקן או מצהר-מילואים, וגובה המכס רשאי לגבות בעדו את האגרה שנקבעה.

(ב) פרט לאמור בסעיף-קטן (א), אין לתקן מצהר-יבוא.

55. קברניט אניה שנטרפה חייב בתסקיר

אניה שאבדה או שנטרפה אל החוף, חייב הקברניט או הבעל להגיש, בלי דיחוי שאין בו הכרח, תסקיר על האניה ועל מטענה, על ידי מסירת מצהר, במידה שיש ביכלתו לעשות זאת, לגובה המכס בבית-המכס הקרוב ביותר למקום שבו אבדה או נטרפה האניה.

סימן ד`: פריקה והנחת

56. פירוק הצובר

אין לפרק את הצובר של אניה שנכנסה למימי-חופין של ישראל אלא ברשות גובה המכס, או בשביל אותם טובין שהרשמון עליהם הותר.

57. הסרת טובין מאניה

(א) אין לפרוק טובין ואין להנחיתם, אלא במעמדו של גובה המכס או על פי רשותו, ואין להנחית טובין אלא לרציף, או למקום אחר שהוקצה כהלכה להנחה או לפריקה של טובין או שהטובין הועברו אליו מן האניה בסירה רשויה או בארבה רשויה; וטובין שנפרקו או שהונחו בסירה או בארבה, אין לשטען אותם או לסלקם לסירה או לארבה אחרות לפני שהונחתו, אלא ברשות גובה המכס.

(ב) טובין שנפרקו והונחתו ברשות גובה המכס למקום שאיננו רציף ולא מקום שהוקצה לכך כהלכה, יהא הקברניט או בעל האניה שממנה נפרקו חייב להניחם, על חשבונו, במקום-מבטחים שאושר על ידי גובה המכס; ועד שיסולקו משם כדין, יהיו על אחריותו של הקברניט או בעל האניה כאילו לא נפרקו.

58. חובה להפקיד טובין

טובין שנפרקו והונחתו מכלי-שיט יש להפקידם, מיד לאחר הנחת, במחסן-מכס או במקום-מבטחים אחר שאושר על ידי גובה המכס.

59. אריזה חוזרת ברציף

כל טובין מותר, על פי רשות, לחזור ולארזם ברציף בהשגחת פקיד-מכס.

60. תקנות למניעת צפיפות

כדי למנוע צפיפות במקום הנתון לפיקוח רשות-המכס או בכל מקום אחר, רשאי המנהל להתקין תקנות להפסקת טעינתם או פריקתם של כלי-שיט, להסדר טעינתם של טובין, פריקתם, שטעונם, קבלתם ומסירתם ולפיקוח על פעולות אלה; אין לבוא בתביעה על רשות-המכס או על פקיד-מכס בעד הפסד שנגרם לקברניט או לבעל כלי-שיט או לבעל טובין מחמת ההפסקה או ההסדר.

61. חובה לפרט הנימוקים להפסקת הפריקה וכו`

גובה המכס חייב להמציא לקברניט של כלי-שיט ולכל אדם אחר הנוגע בדבר, לפי דרישתם, הודעה בכתב, בה יפרט את הנימוקים להפסקות טעינתם או פריקתם של כלי-שיט ושל מטענים, או לאיסור הינוחם של טובין ברציפים או ברציף פלוני או כניסתם למקום הנתון לפיקוח רשות-המכס או לכל מקום אחר.

סימן ה`: רשמונות

62. סוגי הרשמונות

כל טובין שיובאו יירשמו, בטופס שנקבע, לאחת המטרות שלהלן:

(1) צריכה בארץ;

(2) החסנה;

(3) שטעון;

(4) מעבר.

63. רשמון ארעי (תיקון: תשנ"ה)

(א) אם אין בידי הבעל לספק מיד פרטים מלאים להגשת הרשמון, והוא מצהיר על כך לפני גובה המכס, רשאי הוא להגיש רשמון ארעי ולהפקיד כל סכום שיקבע גובה המכס כערובה לתשלום המכס.

(ב) רשמון ארעי יוגש וערובה תופקד לפי הוראות גובה המכס.

64. רשמון מוגמר

(א) בעל טובין הכלולים ברשמון ארעי חייב להגיש רשמון מוגמר תוך חודש מיום התרת הרשמון הארעי או בזמן מאוחר מזה, אם ראה גובה המכס להתיר תוספת-זמן, וככל שהתיר; לא הגיש רשמון מוגמר - יחולט הערבון.

(ב) רשמון מוגמר של הטובין הכלולים ברשמון ארעי יוגש כאילו לא הוגש הרשמון הארעי.

65. התרת הרשמון (תיקון: תשנ"ה)

(א) רשמונו של כל המטען או המשגור, שנפרק או שעומד לפריקה, יוגש לאחר הגשת התסקיר של האניה או לאחר בוא המשגור, תוך פרק הזמן שנקבע לכך או תוך זמן נוסף עליו שראה גובה המכס להתיר.

(ב) טובין מתוך מטען או משגור כאמור שלא הוגש עליהם רשמון תוך הזמן שנקבע, רשאי גובה המכס להורות על סילוקם לכל מחסן-מכס שהוקצה לכך.

(ג) עברו שלושה חדשים מיום שיובאו אותם טובין או 45 ימים מיום שיובאו טובין לנמל תעופה ולא נתבעו ולא הותר רשמונם, רשאי גובה המכס למכרם; אולם טובין שהם דבר האבד, מותר למכרם בכל עת שיראה גובה המכס, בין לפני שיסולקו למחסן ובין לאחר מכן.

סימן ו`: ייבוא שלא בדרך הים

66. ייבוא טובין שלא בדרך הים

(א) טובין שיובאו שלא בדרך הים יש להביאם למקום-כניסה שהוקצה לכך ולהובילם בנתיב שיוחד לשם הובלה ביבשה אל אותו מקום-כניסה.

(ב) אם בית המכס אינו על הגבול, יש להוביל את הטובין בנתיב שיוחד מהגבול אל אותו בית-מכס.

(ג) אם אין באפשרותו של בית-המכס הקרוב ביותר לקבל טובין מיובאים, יש להובילם לבית-המכס הקרוב המסוגל לקבלם; אולם הממונים על הטובין צריכים להצטייד בתעודה מבית-המכס הראשון המאשרת שביקרו שם והצהירו על הטובין.

(ד) יותן להיכנס לכלי-ההובלה.

67. חובת הצהרה על טובין המובלים לא בדרך הים

בעל טובין שיובאו לא בדרך הים, או המוביל טובין כאלה, חייב, מיד לאחר שהגיעו הטובין לבית-מכס שבגבול או למקום-הכניסה שהוקצה לכך, להודיע על כלי-ההובלה ועל הטובין על ידי שימסור לפקיד הממונה על כך - הצהרה, בטופס שנקבע, ובה פרטים על כלי ההובלה ועל הטובין המובלים, וחייב הוא להקל על פקיד-המכס המוסמך לכך את הכניסה אל כלי-ההובלה; כן עליו להשיב על כל שאלה ולהגיש כל תעודה בנוגע לטובין אלה.

פרק חמישי : החסנת טובין

סימן א`: מחסנים רשויים

68. טובין חבי מכס מותר להחסין (תיקון: תשנ"ה)

(א) טובין שאין החסנתם אסורה לפי תקנות, מותר להחסינם במחסנים רשויים על ידי המנהל, בכפוף לתנאים שנקבעו.

(ב) המנהל רשאי לפרט ברשיון המחסן את סוגי הטובין שמותר להחסין בו ואת דרך ההחסנה.

69. מחסנים לסוגיהם

מחסנים רשויים יכול שיהיו משני סוגים:

(1) מחסנים כלליים המשמשים להחסנת טובין בכלל;

(2) מחסנים פרטיים המשמשים להחסנת טובין של בעל הרשיון בלבד.

70. תקופתו של רשיון מחסן

(א) רשיונות-מחסן יינתנו לתקופת שנה שראשיתה באחד בינואר ויהיו ניתנים לחידוש כל שנה בתאריך זה.

(ב) הממשלה רשאית לקבוע, בתקנות, את התנאים שלפיהם ניתנים רשיונות-מחסן ואת דירוג האגרות המשתלמות בעדם.

(ג) האגרה שנקבעה תהא משתלמת כל שנה מראש; אם באחת השנים לא שולמה האגרה באחד בינואר או לפניו, יפקע הרשיון מאותו תאריך.

71. כוחה של הממשלה לבטל רשיון

(א) הממשלה רשאית בכל עת לבטל רשיון-מחסן אם היתה סיבה מספקת לכך.

(ב) הודעה על ביטול רשיון תפורסם ברשומות, גם תימסר בכתב לבעל הרשיון.

72. תוצאות ביטולו של רשיון

(א) בוטל רשיון או פקע, ישולם המכס בעד הטובין המוחסנים או ייוצאו הטובין או יסולקו למחסן-מאושר אחר, הכל תוך הזמן שהורה המנהל.

(ב) לא נפדו הטובין או לא סולקו, כאמור, יקח אותם גובה המכס על חשבון בעלם אל מחסן-המכס הקרוב ביותר, ימכרם ויעשה בדמי-המכר בדרך שנקבעה לכך.

73. פקיד-המכס יערוך רשימת טובין שהונחתו להחסנה

טובין שנועדו להחסנה יערוך מהם פקיד-המכס, עם הנחתם או באפשרות המעשית הראשונה שלאחר מכן, רשימה מפורטת וירשום אותה בפנקס שהוכן למטרה זו.

74. גמר ההחסנה (תיקון: תשנ"ה)

טובין שנרשמו להחסנה והופקדו במחסן כראוי, יאשר פקיד המכס, בדרך שתיקבע בתקנות כי ההחסנה הוגמרה.

75. סילוק טובין למחסן על ידי גובה המכס

(א) טובין שנרשמו להחסנה ולא הוחסנו על ידי בעל הטובין, רשאי גובה המכס לסלקם אל המחסן.

(ב) סילק גובה המכס את הטובין, ישלם בעל רשיון-המחסן את כל ההוצאות שהוצאו לסילוקם ויהיה לו עכבון על הטובין כנגד הוצאות אלה.

76. אריזה שבה יש להפקיד טובין

טובין שנרשמו להחסנה, יש להפקידם באריזה שבה יובאו, אולם טובין שנארזו אריזה חדשה ברציף, יופקדו באריזה שבה היו נתונים בעת עריכת הרשימה.

77. חובותיו של בעל רשיון (תיקון: תשנ"ה)

בעל רשיון-מחסן -

(1) יערום ויסדר את הטובין במחסן באופן שתהא בכל עת גישה סבירה לכל אריזה ואפשרות לבדקה;

(2) יספק אורות במידה מספקת וכן מאזני-צדק, משקלי-צדק ומידות-צדק לשימושו של פקיד-המכס;

(3) ישיג את הפועלים והחמרים הדרושים לקליטת הטובין המוחסנים, לבדיקתם, לאריזתם, לסימונם, לטמינתם בחביות, לשקילתם, ולעריכת המלאי שלהם בכל שעה שגובה המכס ירצה בכך;

(4) יספק, להנחת-דעתו של המנהל, מקום מתאים לעבודה משרדית.

(5) ינהל רישום של מצאי הטובין במחסן, בדרך שתיקבע בתקנות.

78. פתיחת מחסן

(א) לא יפתח אדם מחסן ולא ישיג לעצמו גישה לטובין המצויים בו, אלא על פי רשות.

(ב) העובר על הוראות סעיף זה, דינו - קנס 200 לירות.

79. לפקיד-המכס רשות גישה למחסן

לכל פקיד-מכס תהיה בכל זמן סביר גישה לכל חלק מכל מחסן ויהא מוסמך לבדוק את הטובין המצויים בו, ולשם כך הוא רשאי לדרוש מבעל הרשיון ליתן לו כניסה למחסן; לא עשה כן בעל הרשיון, רשאי גובה המכס לפרוץ את המחסן או כל חצרים שיש לעבור בהם כדי להבטיח את הגישה.

80. רשות לשוב ולמדוד ולשקול טובין

טובין שהוחסנו רשאי פקיד-מכס לשוב ולמדדם ולשקלם או לבדקם, בין על פי הוראות גובה המכס ובין על פי בקשתו של בעל הטובין ועל חשבונו, והמכס ישולם לפי התוצאות, זולת אם יש יסוד סביר להניח שמשהו מן הפחת או מן ההפרש שנתגלה נגרם על ידי אמצעים בלתי-הוגנים.

81. המכס על טובין מוחסנים ישולם תוך שנה

טובין חבי-מכס המוחסנים במחסן-רשוי, המכס עליהם ישולם תוך שנה אחת מיום שהוחסנו לראשונה, אם לא הרשה המנהל להחסינם תקופה ארוכה יותר; לא שולם המכס תוך הזמן האמור, מותר למכור את הטובין ויש לעשות בדמי-המכר כפי שנקבע; היו הטובין דבר האבד, לדעת המנהל, רשאי המנהל למכרם גם לפני תום התקופה האמורה.

82. גובה מכס רשאי לצוות על סילוק טובין ממחסן פרטי למחסן כללי

רשאי גובה המכס לדרוש מבעל הטובין שבמחסן פרטי לסלקם משם למחסן כללי תוך זמן שקבע, או לשלם את המכס עליהם; לא נתמלאה הדרישה, רשאי גובה המכס למכרם ולעשות בדמי-המכר כפי שנקבע.

83. חבותו של בעל רשיון

טובין מוחסנים שסולקו מן המחסן בלי רשות, או לא הוגשו לפקיד המכס כשנדרש זאת, ולא ניתן עליהם הסבר להנחת-דעתו של גובה המכס - בעל הרשיון של המחסן ישלם את כל המכס על אותם טובין ונוסף על המכס סכום של חמש לירות על כל אריזה או חבילה שסולקה, או שלא הוגשה, או כפל המכס.

84. חסר בטובין מוחסנים

נמצא חסר באחת האריזות של טובין שיובאו והוחסנו, ואין לתלות את החסר בכליה טבעית או בסיבה כשרה אחרת, יהא בעל רשיון המחסן חב, לפי דרישה בכתב מאת גובה המכס, לשלם כפל המכס החל על כמותם או על שווים של הטובין כפי שהוחסנו לראשונה.

85. הוצאת טובין לשם הצגה

מותר להרשות הוצאת טובין מוחסנים מן המחסן בלי תשלום מכס לשם הצגתם ברבים או למטרה דומה, לתקופה ובכמויות שאישר המנהל, ובלבד שתינתן ערובה להחזרת הטובין או לתשלום המכס.

86. דוגמאות מטובין מוחסנים

רשאי גובה המכס להתיר ליבואן ליטול מטובין מוחסנים דוגמאות בשיעור צנוע ללא רשמון, ופרט למכס העשוי לחול לבסוף על החסר מן הכמות שהוחסנה לראשונה - אף ללא תשלום מכס.

87. טיפול בטובין כשהם במחסן

גובה המכס יכול להרשות לבעל טובין מוחסנים או למי שבידו השליטה עליהם, למיינם, להפרידם, לארזם ולשוב לארזם, ולעשות בהם כל השינויים, הסידורים והמיונים החוקיים הדרושים לשמירתם או להכשרתם למכירה, למשלוח ולכל עשיה חוקית בהם, ויכול הוא גם להרשות שחלק מן הטובים שהופרד כאמור ושאיננו שווה במכס החל עליו, יושמד ללא תשלום מכס עליו.

88. הערכה שניה של טובין מוחסנים

טובין מוחסנים שהם חבי-מכס לפי הערך והורעו תוך כדי החסנה, מותר להעריך אותם שנית לפי בקשת בעל הטובין, והמכס ישולם לפי התוצאות, ובלבד שגובה המכס משוכנע שהורעו דרך מקרה.

89. טובין שאינם שווים במכס החל עליהם

(א) המנהל רשאי להביא לידי השמדת טובין מוחסנים אם לפי דעת גובה המכס אין הם שווים במכס החל עליהם, ורשאי הוא לוותר על המכס.

(ב) בעל טובין שהושמדו ישלם לבעל רשיון המחסן, או לגובה המכס אם היו הטובין במחסן המכס, את כל התשלומים החלים עליהם ושאינם מכס.

90. טובין העלולים להתלקח או להתפוצץ

(א) טובין העלולים בנקל להישרף, להתלקח או להתפוצץ אסור להחסינם אלא ברשות גובה המכס.

(ב) טובין כאמור שגובה המכס לא הרשה להחסינם, מותר להפקידם במקום בטוח שאושר על ידיו, וכל זמן שהם מופקדים שם יש לראותם כאילו הם במחסן המכס וגובה המכס רשאי למכרם בתום ארבעה-עשר יום, אם לא נפדו כהלכה.

(ג) הוצאות סילוקם של הטובין, הבטחתם, וההשגחה והשמירה עליהם עד למכירתם ייזקפו כנגד הטובין.

91. רשמון על טובין מוחסנים

טובין מוחסנים מותר לרשמם -

(1) לצריכה בארץ;

(2) לייצוא;

(3) לסילוק אל מקום אחר לשם החסנה.

92. המנהל רשאי לוותר על מכס של טובין מוחסנים שאבדו או שהושמדו

טובין שהוחסנו או שנרשמו להחסנה או למסירה מן המחסן, ואבדו או הושמדו מחמת מאורע שלא ניתן למנוע, אם בהיותם באניה ואם בשעת סילוקם, הנחתם או קבלתם למחסן ואם בתוך המחסן, רשאי המנהל לוותר על המכס החל עליהם או להחזיר את המכס ששולם עליהם, כולו או מקצתו.

93. טובין מוחסנים שאבדו או הושמדו בעת מסירה או טעינה

טובין שנרשמו כהלכה למסירה מן המחסן לשם סילוקם, או לשם ייצוא, ואבדו או הושמדו מחמת מאורע שלא ניתן למנוע, בין בשעת מסירה ובין בשעת טעינה, רשאי המנהל לוותר על המכס החל עליהם או להחזיר את המכס ששולם עליהם, כולו או מקצתו.

94. החסנה להלכה

טובין שנרשמו להחסנה, בין לאחר ייבואם ובין לאחר סילוקם, ולפני שהוחסנו למעשה באו לרשמם לצריכה בארץ, לייצוא או לסילוק, יש לראותם כמוחסנים להלכה, ומותר למסרם לצריכה בארץ, לייצוא או לסילוק כאילו היו מוחסנים למעשה.

סימן ב`: מחסני המכס

95. מחסני המכס

(א) הממשלה רשאית, בצו, לקבוע מחסני מכס.

(ב) טובין שהוחסנו או שהופקדו במחסן-מכס, תשולם עליהם אגרה לפי הדירוג שנקבע.

(ג) המנהל רשאי לוותר על אגרה, כולה או מקצתה, אם הורעו הטובין או אבדו או הושמדו מחמת מאורע שלא ניתן למנוע או במקרים אחרים שנקבעו.

96. מותר להפוך מחסן רשוי למחסן מכס

המנהל רשאי, בצו, לקבוע שמחסן רשוי יהיה למחסן מכס, בכפוף לכל תנאי שנקבע בצו.

97. זמן תשלום האגרה

כל האגרות ישולמו לפני סילוק הטובין.

98. סמכות למכור

טובין שנרשמו ברשמון שנקבע, להפקדה במחסן מכס ולא סולקו משם כדין תוך שנה אחת מיום שהופקדו, רשאי גובה המכס למכרם.

99. תשלום היטלים

המנהל רשאי לא להרשות מסירת טובין שהופקדו במחסן מכס, עד שלא קיבל הוכחות מניחות את הדעת ששולמו דמי ההובלה וההנחת החלים על אותם טובין.

פרק ששי: ייצוא טובין

סימן א`: יצוא אסור ויצוא מוגבל

100. סמכות לאסור יצוא

הממשלה רשאית, בצו, לאסור, להגביל או להסדיר, ייצואם של טובין או של סוג טובין מישראל, או משטח או ממקום שבישראל בין ביבשה, בין בים ובין באויר, ורשאית היא בצו זה לפרט את הטובין או סוג הטובין, בין דרך כלל ובין במיוחד, וכן לאסור, להגביל או להסדיר בו את הייצוא בין לכל מקום ובין לארץ מיוחדת או למקום מיוחד.

101. יצוא אסור

לא ייצא אדם טובין שייצואם אסור.

102. יצוא מוגבל

לא ייצא אדם טובין שיצואם מוגבל או מוסדר אותה שעה על פי פקודה זו או על פי כל חיקוק אחר בר-תוקף, אלא לפי ההגבלות וההסדר החלים עליהם.

סימן ב`: סדרי-ייצוא

103. רישום ליצוא

לפני שמעלים טובין אל אניה, קרון-רכבת, או כלי-הובלה אחר לשם יצוא יש לרשמם לשם יצוא כדרך שנקבעה לכך.

104. טובין שנעצרו ממשלוח

טובין שהיו רשומים ליצוא ולא נשלחו באניה, ברכבת או בכלי הובלה אחר כאמור ברשמון, יודיע בעל הטובין על כך מיד לפקיד המכס ויתקן את הרשמון; ואם היו הטובין חבי-מכס יש להחסינם מיד במחסן או לרשמם שנית לשם יצואם לאחר מכן.

105. תעודות וערובות

גובה המכס רשאי לדרוש מבעל הטובין להגיש לו תעודות לטובין שנרשמו ליצוא, ואם היו הטובין חבי מכס, רשאי גובה המכס לדרוש מבעל הטובין ערובה שהטובין יונחתו או יימסרו במקום שנרשמו לו, או שיינתן הסבר עליהם להנחת דעתו של גובה המכס.

106. קיבולו של כלי שיט בטובי יצוא מסויימים

טובין שהוחסנו במחסן, או שמתכוונים לתבוע עליהם הישבון, או שיש לשטען אותם - אין ליצאם בכלי שיט שקיבולו פחות מששים טונות רשומות.

107. טובין חייבים בטעינה מרציף או ממקום מאושר

טובין הנתונים לפיקוח רשות המכס והמיועדים לייצוא בדרך הים או להסעה לאורך החוף, וכן טובין שמתכוונים לתבוע עליהם הישבון, לא יוטענו על אניה אלא במישרין ברציף, או ממקום מאושר אחר, או לאחר שהובאו במישרין משם אל האניה בסירה רשויה או בארבה רשויה.

108. יצוא בדרך היבשה או האויר

(א) טובין המיועדים ליצוא בדרך היבשה שלא ברכבת, או ליצוא בדרך האויר, יש להביאם לבית המכס הסמוך ביותר למקום היצוא.

(ב) אם בית המכס אינו על הגבול יש להוביל את הטובין, לאחר בדיקה, אל הגבול בנתיב שנקבע לכך, ללא סטיה ממנו, וליצאם משם.

(ג) טובין נתונים לפיקוח רשות המכס המוצאים ברכבת יש לשלוח אותם בקרון חתום כראוי בידי רשות המכס.

(ד) כלי הובלה המייצא טובין ביבשה או באויר מותר לדרוש עליו מצהר יציאה.

109. תעודת מפדה

קברניט של אניה לא יפליג עם אנייתו משום נמל בלי שקיבל מגובה המכס תעודת מפדה.

110. קנס בעד הפלגה שרירותית

אניה שהפליגה מנמל בישראל ולא עצרה בתחנות שקבע המנהל לנחיתת פקידי המכס או לעריכת בדיקה נוספת שלפני הפלגה ישלם הקברניט עשרים לירות; הפליגה אניה מנמל או ממקום אחר כשפקיד-המכס או עובדי מדינה אחרים נמצאים בתוכה וההפלגה היתה שלא בהסכמתם ישלם הקברניט מאה לירות.

111. דרישות שיש למלאותן לפני קבלת תעודת המפדה

לפני שתינתן תעודת מפדה ימסור קברניט או בעל האניה תסקיר-יציאה ראוי כפי שנקבע, ישיב על שאלות בדבר האניה, מטענה, צוות עובדיה, נוסעיה, צידתה ומסעה ויגיש תעודות בענין האניה ומטענה; ואם היה כלי השיט פחות משל 300 טונות רשומים - יגיש לקצין המכס מצהר יציאה.

112. מסירת מצהר

בכפוף להוראות סעיף 111, חייב הקברניט, בעל האניה או סוכנה, למסור לגובה המכס את מצהר-היציאה תוך 24 שעות לאחר גמר המפדה, או תוך מועד מאוחר מזה ככל שירשה המנהל.

113. טעינת טובין שלא פורטו

לא יניח הקברניט להטעין על האניה טובין שלא פורטו או שלא אוזכרו במצהר - היציאה, אלא לאחר שנתמלאו התנאים שנקבעו בסעיף 103; אין הוראה זו חלה על מטען לואי של נוסעים.

114. תיקון מצהר יציאה

(א) גובה המכס רשאי להתיר לקברניט או לבעל האניה לתקן כל טעות גלויה בגופו של מצהר או למלא כל חסר, שהם לדעת גובה המכס פרי מקרה או היסח הדעת; התיקון יהיה בהגשת מצהר מתוקן או מצהר-מילואים, וגובה המכס רשאי, אם ייראה לו, לגבות בעדו את האגרה שנקבעה.

(ב) פרט לאמור בסעיף קטן (א) אין לתקן מצהר יציאה.

115. תנאים לפדיה

לא תינתן תעודת מפדה לאניה אלא לאחר שניתן הסבר כראוי, להנחת דעתו של גובה המכס, על מטענה ועל צידתה שהובאו מנמלים זרים, ולאחר שנתמלאו כראוי שאר הדרישות החוקיות בנוגע לאניה ולמטענה הנכנס והיוצא.

116. יש לעצור את האניה בתחנת המעלה הנכונה

אניה כשהיא מפליגה מנמל, חייב קברניטה, אם נדרש לכך, לעצרה בתחנת המעלה שנקבעה לאותו נמל, ולהקל בכל אמצעי סביר את עלייתו של פקיד המכס אל האניה, וכל זמן שפקיד המכס נמצא באניה במילוי תפקידו לא יפליג הקברניט באנייתו מהנמל בלי הסכמתו.

117. הקברניט חייב הסבר על טובין חסרים

קברניט של אניה לאחר מפדה חייב -

(1) להגיש את תעודת המפדה, אם נדרש לכך על ידי פקיד מכס;

(2) ליתן הסבר, להנחת דעתו של גובה המכס, על טובין שפורטו או שאוזכרו במצהר היציאה ואינם מצויים באניה.

118. איסור על פריקת טובי יצוא שלא ברשות

טובין שהטעינום ליצוא, בדרך הים או היבשה או האויר, אין לפרקם אלא ברשות גובה המכס.

119. תעודת הנחת

היצואן חייב, אם נדרש לכך על ידי המנהל, להגיש תעודה מאת פקיד המכס הראשי בנמל היעוד, להוכחה שהטובין שהיו נתונים לפיקוח רשות המכס הונחתו באותו נמל כראוי, בהתאם לרשמון היצוא, ורשאי גובה המכס שלא להתיר לאותו יצואן ליצא טובין אחרים הנתונים לפיקוח רשות-המכס, אם לא המציא תוך מועד סביר את תעודת ההנחת של טובין שיצא קודם לכן, או אם לא נתן הסבר על הטובין, להנחת דעתו של גובה המכס.

פרק שביעי: צידת-אניה

120. השימוש בצידת אניה

צידת אניה, בין שהטעינוה בנמלי חוץ ובין בנמלי ישראל, לא ישתמשו בה אלא הנוסעים והצוות או לשירותי האניה בלבד, אלא אם כן נרשמה לצריכה בארץ או אם נקבעו הוראות אחרות בענין זה.

121. השימוש בצידת אניה

לא ישתמשו בצידת אניה בניגוד לסעיף 120 ולא יפרקוה ולא ינחיתוה אלא ברשות גובה המכס.

122. הנחת צידת אניה

צידת אניה שהטעינוה ממחסן בלי תשלום-מכס, או בהישבון, תישאר חתומה בחותם המכס כל זמן שהאניה היא בנמל או במקום אחר בישראל, או כל זמן שהיא עוברת מנמל או ממקום אחר בישראל למשנהו עד להפלגתה הסופית למסע חוץ.

123. עודפי צידת אניה מותר להנחית ברשות

עודפי צידת אניה מותר, ברשות גובה המכס, לרשמם כדרך שרושמים סחורה או להחסינם במחסן על מנת שישמשו צידת אניה בעתיד.

פרק שמיני: תשלומי-מכס

124. הזמן הקובע לגבי שיעור המכס (תיקון: תשכ"א, תשנ"ה)

(א) מכס ישולם לפי תעריף שהוא בר תוקף בשעת התשלום; התשלום ייעשה בדרך שתיקבע בתקנות.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), המכס על יבוא טובין בדואר חבילות, ישולם לפי תעריף שהוא בר תוקף בשעת שומת המכס כפי שהורה פקיד המכס המוסמך בבית הדואר.

(ג) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות סעיפים 140 או 160ב.

125. משקלות ומידות

מקום שהמכס מוטל לפי המשקל או לפי המידה, ייקבעו משקלם או מידתם של הטובין לפי המשקלות והמידות שאושרו על ידי רשות המכס.

126. המכס - לפי חישוב יחסי

מקום שהמכס מוטל לפי כמות, משקל, גודל או ערך מסויימים, יהא המכס שיוטל על כמות, משקל, גודל או ערך גדולים יותר או קטנים יותר, מחושב לפי חשבון יחסי.

127. מתי המכס לפי הכמות הגדולה יותר

טובין הנמכרים או המוכנים למכירה כבעלי שיעור או כמות גדולים משהם למעשה, או שמקובל שהם טובין כאלה, המכס עליהם יוטל לפי הגודל או הכמות הגדולים יותר.

128. (בוטל) (תיקון: תשנ"ה)

129. הגדרות ופרשנות (תיקון: תשכ"ג, תשנ"ח)

בסעיפים 129 עד 134א -

"טובין מוערכים" - הטובין שיש לקבוע את ערכם לצורך מכס;

"טובין זהים" - טובין הזהים לטובין המוערכים מכל בחינה שהיא, לרבות במאפייניהם הפיסיים, באיכותם ובמוניטין שלהם, ובלבד שיוצרו באותה מדינה שבה יוצרו הטובין המוערכים; לעניין זה -

(1) הבדלים צורניים מזעריים לא יפסלו טובין המקיימים את תנאי ההגדרה, בכל מובן אחר, מלהיחשב זהים;

(2) לא יראו טובין הכוללים מרכיב ישראלי כטובין זהים;

"טובין דומים" - טובין, אשר אף שאינם זהים לחלוטין לטובין המוערכים, נתקיימו בהם כל אלה:

(1) הם יוצרו באותה מדינה שבה יוצרו הטובין המוערכים;

(2) הם בעלי מאפיינים דומים לטובין המוערכים ועשויים מחומרים דומים, המאפשרים להם תיפקוד דומה וחלופיות מבחינה מסחרית;

(3) הם אינם כוללים מרכיב ישראלי;

לעניין קביעת הדמיון לטובין המוערכים יובאו בחשבון, בין היתר, איכות, מוניטין וסימן מסחרי;

"מרכיב ישראלי" - הנדסה, פיתוח, עבודת אמנות, עבודת עיצוב, תכניות או סקיצות, שנעשו בישראל;

"ייצור" - לרבות גידול וכריה;

"מישור מסחרי" - סיטונות, קימעונות, מכירה באמצעות סוכן בלעדי, וכיוצא באלה;

"יחסים מיוחדים" -

(1) יחסים בין צדדים לעסקת ייבוא שמתקיים בהם לפחות אחד מאלה -

(א) אחד מהצדדים לעסקה הוא נושא משרה בעסקו של האחר; לעניין זה, "נושא משרה" - דירקטור, מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, מנהל אחר הכפוף במישרין למנהל הכללי, וכל ממלא תפקיד כאמור בחברה אף אם תוארו שונה;

(ב) הצדדים לעסקה מוכרים על פי דין כשותפים לעסקים;

(ג) הצדדים לעסקה הם עובד ומעביד;

(ד) אדם כלשהו הוא בעלים, שולט או מחזיק, בחמישה אחוזים או יותר מזכויות ההצבעה או מהמניות בכל אחד מהצדדים לעסקה, במישרין או בעקיפין;

(ה) אחד מהצדדים לעסקה שולט באחר, במישרין או בעקיפין;

(ו) הצדדים לעסקה נשלטים בידי צד שלישי, במישרין או בעקיפין;

(ז) הצדדים לעסקה שולטים ביחד בצד שלישי, במישרין או בעקיפין;

(ח) הצדדים לעסקה הם קרובי משפחה; לעניין זה, "קרוב משפחה" - בן זוג, אח, אחות, הורה, הורי הורה, הורה של בן-הזוג, צאצא, צאצא של בן-הזוג, ובן-זוגו של כל אחד מאלה;

(2) לעניין הגדרה זו יראו אדם כשולט באחר כאשר הוא מצוי בעמדה חוקית או מעשית המאפשרת לו להגביל או לכוון את פעילותו;

(3) סוכן בלעדי, מפיץ בלעדי או בעל זכיון בלעדי, בעסקו של אחר, יהא תיאור היחסים ביניהם אשר יהא, יראו כאילו מתקיימים ביניהם יחסים מיוחדים רק אם מתקיים לגביהם לפחות אחד התנאים שבפסקה (1);

"שימוש עצמי" - אחד מאלה:

(1) שימוש בטובין שייבא יחיד לצרכיו או לצורכי בני ביתו;

(2) נתינה במתנה של טובין שייבא יחיד, לצרכיו או לצורכי בני ביתו של יחיד אחר;

"שימוש מסחרי" - שימוש שאינו שימוש עצמי.

130. דרכי קביעת ערכם של טובין מוערכים (תיקון: תשכ"ב, תשנ"ח)

ערכם של טובין מוערכים ייקבע כלהלן -

(1) לפי ערך עסקה שבה נרכשו, מחושב לפי הוראות סעיף 132;

(2) בהעדר אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים כאמור בפסקה (1) - לפי ערך עסקה שבה נרכשו טובין זהים, מחושב לפי הוראות סעיפים 133א ו133-ג;

(3) בהעדר אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים כאמור בפסקה (2) - לפי ערך עסקה שבה נרכשו טובין דומים, מחושב לפי הוראות סעיפים 133ב ו133-ג;

(4) בהעדר אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים כאמור בפסקה (3) - לפי מחיר מכירה בישראל, מחושב לפי הוראות סעיף 133ד;

(5) בהעדר אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים כאמור בפסקה (4) - לפי ערך מחושב, בהתאם להוראות סעיף 133ה;

(6) בהעדר אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים לפי פסקה (3), ועל אף שניתן לקבוע את ערך הטובין לפי הוראות פסקה (4) - לפי הוראות פסקה (5) תחילה, וזאת בהתאם לבקשת היבואן ובאישור גובה המכס;

(7) בהעדר אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים כאמור בפסקאות (1) עד (6) - לפי הוראות סעיף 133ו;

131. קביעת ערכם של טובין שחלפה שנה מעת ייבואם (תיקון: תשכ"ב, תשל"ט, תשנ"ח)

(א) ערכם של טובין מוערכים שחלפה שנה משעת ייבואם כאמור בסעיף 144 בטרם נפדו מפיקוח רשות המכס, ייקבע לפי הוראות סעיף 130 החל מהוראת פסקה (2), והוראת פסקה (1) לא תחול.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי המנהל, על פי בקשת היבואן ומנימוקים שיירשמו, להורות כי ערכם של טובין כמשמעותם בסעיף קטן (א) ייקבע לפי הוראות סעיף 130, החל בהוראת פסקה (1).

132. ערך עסקה (תיקון: תשכ"ב, תשנ"ח)

(א) ערך עסקה הוא המחיר ששולם או שיש לשלמו בעד הטובין, בעת מכירתם לשם ייצוא לישראל (להלן - מחיר העסקה), בתוספת ההוצאות והסכומים המפורטים בסעיף 133, ובלבד שהתקיימו כל התנאים המנויים בסעיף קטן (ב).

(ב) ערך עסקה ייקבע לפי סעיף קטן (א) רק בהתקיים כל אלה:

(1) אין הגבלות באשר למכירת הטובין או לשימוש בהם בידי היבואן, למעט -

(א) הגבלות המוטלות או הנדרשות בישראל על פי דין;

(ב) הגבלות לגבי האזורים הגאוגרפיים שבהם מותר למכור את הטובין;

(ג) הגבלות שאינן משפיעות באופן משמעותי על ערך הטובין;

(2) מכירת הטובין או מחירם אינם כפופים לתנאי או לתמורה כלשהם שלא ניתן לאמוד את ערכם לצורך קביעת ערך הטובין;

(3) לא ניתן ליחס למוכר הטובין, בין במישרין ובין בעקיפין, כל חלק בתקבולים הצפויים ממכירת הטובין או משימוש בהם על ידי היבואן, למעט ההוצאות והסכומים המפורטים בסעיף 133, אם אינם כלולים במחיר העסקה מלכתחילה;

(4) (א) אין יחסים מיוחדים בין המוכר ליבואן;

(ב) היו יחסים מיוחדים בין המוכר ליבואן - ערך העסקה לא הושפע מאותם יחסים; לעניין זה, יראו את ערך העסקה כאילו לא הושפע מיחסים מיוחדים אם הוכיח היבואן שערך העסקה קרוב, ככל האפשר, לאחד מהערכים המפורטים להלן -

(1) ערך העסקה במכירתם לייצוא לישראל של טובין זהים או דומים, ליבואנים שאין ביניהם לבין המוכר יחסים מיוחדים;

(2) ערך טובין זהים או דומים שנקבע לפי הוראות סעיף 133ד;

(3) ערך טובין זהים או דומים שנקבע לפי הוראות סעיף 133ה;

(ג) סבר המנהל כי ערך העסקה הושפע מיחסים מיוחדים, יודיע על כך ליבואן ויתן לו הזדמנות להשמיע בפניו את טענותיו.

(ג) עסקה שלא מתקיים לגביה אחד התנאים האמורים בסעיף קטן (ב) לא תשמש לקביעת ערכם של טובין לפי סעיף 130.

(ד) בקביעת ערך עסקה לא תובא בחשבון ריבית על פי הסדרי מימון שעשה היבואן בקשר לייבוא הטובין, אם נתקיימו כל אלה:

(1) דמי הריבית נפרדים ממחיר העסקה;

(2) הסדרי המימון נעשו בכתב;

(3) היבואן הוכיח, אם נדרש לעשות זאת, שהטובין אכן נמכרים במחיר שהוצהר עליו כמחיר העסקה וכי שער הריבית המוצהר אינו עולה על הרמה המקובלת בעסקאות דומות במדינה שבה ניתן המימון, בעת שנעשה הסדר המימון.

(ה) הנחות במחיר טובין שיינתנו לאחר פדייתם מפיקוח רשות המכס, לא יובאו בחשבון לעניין קביעת ערך העסקה של אותם טובין.

133. התוספות למחיר העסקה לעניין קביעת ערך העסקה (תיקון: תשכ"ב, תשנ"ח, תשס"א)

(א) לצורך קביעת ערך העסקה כאמור בסעיף 132, ייווספו למחיר העסקה אך ורק ההוצאות והסכומים המפורטים להלן, אם אינם כלולים בו מלכתחילה, כשהם מחושבים על יסוד נתונים אובייקטיביים הניתן לאומדן -

(1) ההוצאות ששילם הקונה או שעליו לשלמן הקשורות בקניית הטובין כלהלן -

(א) עמלות ודמי תיווך למעט עמלות קניה; לעניין זה, "עמלות קניה" - תשלומים שמשלם היבואן לסוכנו תמורת שירותי הייצוג בקניית הטובין שהסוכן מעניק לו בחוץ לארץ;

(ב) עלות כלי הקיבול הנחשבים לעניין המכס כחלק בלתי נפרד מהטובין;

(ג) עלות האריזה לרבות עלות העבודה ועלות חומרי האריזה;

(2) הערך היחסי של השירותים ואמצעי הייצור המפורטים להלן, שסיפק היבואן, במישרין או בעקיפין, ללא תמורה או במחיר מוזל, בקשר לייצורם ולמכירתם לייצוא של הטובין -

(א) חומרים, מרכיבים, חלקים ופריטים דומים, הכלולים בטובין;

(ב) כלים, תבניות ופריטים דומים, ששימשו בייצור הטובין;

(ג) חומרים שנצרכו והתכלו בייצור הטובין;

(ד) הנדסה, פיתוח, עבודת אמנות, עבודת עיצוב תכניות וסקיצות, שנעשו מחוץ לישראל, ונדרשו בייצור הטובין;

(3) תמלוגים ודמי רשיון המתייחסים לטובין, שהיבואן חייב בתשלומם, במישרין או בעקיפין, כתנאי למכירת הטובין בישראל על ידו;

(4) ערכו של כל חלק שניתן ליחסו למוכר, במישרין או בעקיפין, בתקבולים הצפויים מכל מכירה של הטובין או משימוש בהם, שבוצעו לאחר מכירתם לייצוא לישראל;

(5) העלויות שלהלן הכרוכות בהבאת הטובין לנמל הייבוא או למקום הייבוא -

(א) עלות ההובלה של הטובין לנמל הייבוא או למקום הייבוא למעט עלויות כאמור שנגרמו עקב נסיבות מיוחדות שאין ליבואן שליטה עליהן והמנהל קבע שאין לכלול אותן בערך העסקה; המנהל רשאי לקבוע כללים ותנאים לענין זה, לרבות סוגי טובין, סוגי הובלות ושירותים אחרים;

(ב) תשלומים עבור טעינה, פריקה וטיפול, הקשורים בהובלת הטובין לנמל הייבוא או למקום הייבוא, ובכלל זה אגרות סבלות, אגרות סוורות ואגרות רציף;

(ג) עלות הביטוח.

(ב) בהעדר נתונים אובייקטיביים הניתנים לאומדן לצורך חישוב הוצאה או סכום כלשהם מן המפורטים בסעיף קטן (א), שהוצאו במסגרת עסקה, לא תשמש העסקה האמורה לקביעת ערכם של טובין לפי סעיף 130.

133א.  ערך עסקה שבה נרכשו טובין זהים (תיקון: תשכ"ב, תשנ"ח)

 

לעניין סעיף 130(2) -

(1)  ערך עסקה שבה נרכשו טובין זהים יחושב לפי הוראות סעיף 132;

(2) עסקה שבה נרכשו טובין זהים תשמש לקביעת ערכם של הטובין המוערכים אם נתקיימו כל אלה:

(א) הטובין הזהים יוצאו לישראל באותה עת שבה יוצאו הטובין המוערכים, או בסמוך לאותה עת;

(ב)  העסקה שבה נרכשו הטובין הזהים התבצעה באותו מישור מסחרי שבו התבצעה העסקה בטובין המוערכים ובכמויות דומות; בהעדר עסקה כאמור - עסקה שבה נרכשו טובין זהים במישור מסחרי שונה מהמישור המסחרי שבו נרכשו הטובין המוערכים או בכמויות שונות, ובלבד שההבדלים שניתן ליחסם למישור המסחרי או לכמויות נלקחו בחשבון לצורך התאמת ערך העסקה; ההתאמה תתבסס על ראיות מוכחות המצביעות באופן ברור על סבירות ההערכה ודיוקה.

 

133ב.  ערך עסקה שבה נרכשו טובין דומים (תיקון: תשכ"ב, תשנ"ח)

(1)  ערך עסקה שבה נרכשו טובין דומים יחושב לפי הוראות סעיף 132;

(2)  עסקה שבה נרכשו טובין דומים תשמש לקביעת ערכם של הטובין המוערכים אם נתקיימו כל אלה:

(א)  הטובין הדומים יוצאו לישראל באותה עת שבה יוצאו הטובין המוערכים, או בסמוך לאותה עת;

(ב)  העסקה שבה נרכשו הטובין הדומים התבצעה באותו מישור מסחרי שבו התבצעה העסקה בטובין המוערכים ובכמויות דומות; בהעדר עסקה כאמור - עסקה שבה נרכשו טובין דומים במישור מסחרי שונה מהמישור המסחרי שבו נרכשו הטובין המוערכים או בכמויות שונות, ובלבד שההבדלים שניתן ליחסם למישור המסחרי או לכמויות, נלקחו בחשבון לצורך התאמת ערך העסקה; ההתאמה תתבסס על ראיות מוכחות המצביעות באופן ברור על סבירות ההערכה ודיוקה.

 

133ג. כללים לקביעת ערך עסקה של טובין זהים או דומים (תיקון: תשנ"ח)

 

לעניין סעיף 130(2) ו-(3) -

(1)  נמצא יותר מערך עסקה אחד של טובין זהים או טובין דומים, לפי העניין, שמתקיימות לגביהם הוראות סעיפים 129 עד 133ט, ייקבע ערך הטובין המוערכים לפי הנמוך מבין הערכים שנמצאו;

(2)  במקרים שבהם ההוצאות המפורטות בסעיף 133(א)(5) נכללות בערך העסקה, תתבצע התאמה, לשם התחשבות בהבדלים משמעותיים בהוצאות האמורות, הנובעים מהבדלים במרחק או באופן ההובלה, בין ערך העסקה של הטובין הזהים או הדומים, לפי העניין, לבין ערך העסקה של הטובין המוערכים.

 

133ד.  קביעת ערך טובין על פי מחיר מכירה בישראל (תיקון: תשנ"ח)        

 

לעניין סעיף 130(4) -

(1)  באין אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים לפי סעיף 130(1) עד (3),וטובין זהים או דומים לטובין המוערכים נמכרים בישראל באותו מצב שבו יובאו - יחושב ערך הטובין המוערכים לפי סעיף זה, בהתבסס על המחיר ליחידה שבו נמכרים הטובין הזהים או הדומים לראשונה לאחר הייבוא, בכמות המצרפית הגדולה ביותר, בעת ייבוא הטובין המוערכים או בסמוך לכך, לבני אדם שאין יחסים מיוחדים ביניהם לבין המוכר בישראל, בניכוי סכומים אלה:

(א)  העמלות המשתלמות בדרך כלל או שהוסכם לשלמן, או התוספות שנהוג בדרך כלל להוסיפן בחישוב הרווח, והוצאות כלליות, בקשר עם מכירות של טובין מיובאים באותה רמה או מאותו סוג בישר