1. בחוק זה — "בול" — כל סימן שקבע שר האוצר בצו לציון מס בולים לפי חוק זה; "ביול כדין" - ביול בשיעור, בדרך ובמועד שנקבעו בחיקוק; "המנהל" - מנהל המכס והבלו; "מסמך" - מסמך בכתב; "נכס" - מקרקעין, מטלטלין ולרבות זכויות וטובות הנאה מכל סוג אחר; "שירות" - כל מלאכה, עבודה או פעולה אחרת…
1. בחוק זה —
"בול" — כל סימן שקבע שר האוצר בצו לציון מס בולים לפי חוק זה;
"ביול כדין" - ביול בשיעור, בדרך ובמועד שנקבעו בחיקוק;
"המנהל" - מנהל המכס והבלו;
"מסמך" - מסמך בכתב;
"נכס" - מקרקעין, מטלטלין ולרבות זכויות וטובות הנאה מכל סוג אחר;
"שירות" - כל מלאכה, עבודה או פעולה אחרת הנעשית בתמורה.
2. מסמך מהמסמכים המפורטים בתוספת א', שנחתם בישראל, או שנחתם מחוץ לישראל והוא מתייחס לנכס או לדבר אחר שבישראל או למעשה שנעשה או עומד להיעשות בישראל, יהא חייב מס בולים (להלן - המס) בסכום או בשיעור שנקבעו בתוספת א'.
3. שר האוצר רשאי בצו לשנות את תוספת א', אלא ששינוי אשר כתוצאה ממנו מוגדל מס, או מוטל מס על מסמך שלא היה חייב מס, יהיה טעון אישור מוקדם של הכנסת.
4. המסמכים המנויים בתוספת ב' יהיו פטורים ממס על אף האמור בסעיף 2, אולם שר האוצר רשאי, בצו, להוסיף עליהם וכן רשאי הוא, באישור מוקדם של הכנסת, לגרוע מהם.
5. (א) מסמך המכיל יותר מענין אחד או המתייחס ליותר מענין אחד, חייב במס החל על כל אחד מהם כאילו נערך לכל ענין מסמך נפרד.
(ב) נכתב יותר ממסמך אחד על גבי עצם אחד, חייב כל אחד מהם במס החל עליו.
(ג) מסמך שנקובה בו גם תמורה שעליה הוא חייב מס לפי ערך וגם תמורה אחרת, חייב מס על כל אחת מן התמורות כאילו היה מסמך נפרד לכל אחת מהן.
6. מסמך שלפי ההגדרים וההוראות שבתוספת א' ניתן לסווגו גם כמסמך חייב מס וגם כמסמך שאינו חייב מס, יהא חייב מס; ואם אפשר לסווגו באופן שיחולו עליו שיעורי מס שונים, יחול המס הגבוה יותר.
7. מקום שנקבע מס לפי ערך והערך נקוב במטבע- חוץ, יחושב המס כאילו נקבע הערך במטבע ישראלי לפי כללים שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת ולאחר התייעצות עם נגיד בנק ישראל.
8. שר האוצר רשאי להתקין תקנות, אם דרך כלל או לסוג של מסמכים טעוני ביול, בדבר -
(1) צורתו של הבול ואופן סימונו על המסמך;
(2) האופן שבו יבוטל הבול שעל המסמך;
(3) המועד בו יראו מסמך כחתום לענין חוק זה;
(4) המועד בו יבוייל המסמך;
(5) ציון תאריך החתימה או תאריך אחר על המסמך.
9. שר האוצר רשאי להתקין תקנות לפיהן המס החל על מסמך הטעון רישום או אישור על ידי עובד המדינה, ייגבה על ידי אותו עובד בדרך שקבע.
10. (א) מסמך החייב מס ולא בוייל כדין לא יקובל לראיה לפני בית משפט, בית דין, בורר, וגוף או אדם בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית.
(ב) מסמך כאמור בסעיף קטן (א) לא יקובל לשום צורך על ידי עובד ציבורי או משרד ציבורי.
(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על הליך או חקירה בפלילים.
11. (א) אדם שמתפקידו לרשום, על יסוד מסמך חייב מס, עסקה כלשהי בפנקס המתנהל על פי דין, ורשם את העסקה כשהמסמך אינו מבוייל כדין, דינו — קנס 2,000 לירות.
(ב) אדם שמתפקידו לרשום מסמך חייב מס, ורשם אותו כשהמסמך אינו מבוייל כדין, דינו — קנס 500 לירות.
(ג) תהיה זו הגנה טובה בהליכים לפי סעיף זה אם הנאשם הוכיח שפעל בתום-לב וללא רשלנות.
12. (א) רשאי אדם להגיש למנהל מסמך לשם שומת המס החל עליו, ובלבד שיוגש במועד ובדרך שנקבעו בתקנות.
(ב) רשאי המנהל לדרוש ממגיש המסמך שימציא לו ידיעות והוכחות אשר לדעתו הן נוגעות למסמך וביולו, לרבות תרגום מסמך שאינו כתוב בשפה רשמית.
(ג) המנהל יודיע למבקש את החלטתו בדרך שנקבעה בתקנות והמסמך יבוייל לפי השומה.
(ד) החליט המנהל שאין המסמך חייב מס, תצויין החלטתו על גבי המסמך.
13. (א) הרואה עצמו מקופח בשומת המנהל לפי סעיף 12, רשאי לערער עליה לבית המשפט המחוזי בדרך ובמועד שנקבעו בתקנות על ידי שר המשפטים.
(ב) לא ייזקק בית המשפט לערעור, כל עוד לא שולם אותו חלק מסכום המס שאינו שנוי במחלוקת.
(ג) החליט בית המשפט בערעור, ישולם או יוחזר המס, כולו או מקצתו, הכל לפי החלטת בית המשפט.
14. (א) אדם שיש בידו מסמך שלא בוייל כדין, רשאי לבקש מהמנהל, בדרך שנקבע בתקנות, לבייל את המסמך לאחר שישלם, בנוסף למס, דמי פיגורים בשיעורים אלה:
(1) הוגש המסמך לביולו תוך 30 יום לאחר המועד שנקבע לביולו — רבע מסכום המס החל עליו, ואם בוייל בחסר — רבע מסכום החסר, ובלבד שדמי הפיגורים לא יפחתו מלירה אחת;
(2) הוגש המסמך לביול כעבור 30 יום לאחר המועד שנקבע לביולו — מחצית מסכום המס החל עליו, ואם בוייל בחסר — מחצית מסכום החסר, ובלבד שדמי הפיגורים לא יפחתו מ-5 לירות;
(3) היה המסמך מבוייל בשיעור ובמועד שנקבעו בחוק זה או על פיו, אך לא בדרך שנקבע — שמינית מסכום המס החל עליו, ובלבד שדמי הפיגורים לא יפחתו מלירה אחת.
(ב) הוגש המסמך לביול ללא ציון תאריך החתימה עליו, יראוהו כמסמך שהוגש לביול כעבור 30 יום מהמועד שנקבע לביולו.
(ג) רשאי המנהל לוותר על תשלום דמי הפיגורים, כולם או מקצתם, אם נוכח שהיתה סיבה סבירה לאי-ביול המסמך כדין.
(ד) אדם שביקש לבייל מסמך לפי סעיף זה, רשאי לבקש מהמנהל שישום את המס המוטל על המסמך כאמור בסעיף 12, והמסמך יבוייל לפי השומה בתוספת דמי הפיגורים שנקבעו לפי סעיף זה.
(ה) מסמך שבוייל לפי סעיף זה דינו כדין מסמך שבוייל כדין, אך ביול כאמור לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם לפי חוק זה או לפי חוק אחר.
15. (א) ואלה החייבים בביול המסמכים המנויים להלן:
(1) איגרת חוב – המוציא את איגרת החוב;
(2) הסכם ביטוח – המבטח;
(3) שטר משכון – הממשכן;
(4) דוח הקצאת מניות – החברה המקצה;
(5) מסמך אחר – הצדדים החתומים על המסמך, יחד או לחוד, או צד למסמך שהתחייב באותו המסמך לשלם את מס הבולים.
(ב) מסמך מהמסמכים המנויים בסעיף קטן (א) שלא בוייל כדין, החייב בביולו יהא חייב בתשלום המס החל עליו בתוספת דמי פיגורים בשיעורים המפורטים בסעיף 14, ופקודת המסים (גביה), למעט סעיף 12 שבה, תחול על גביית המס ודמי הפיגורים מבלי לפגוע בזכות להגיש תביעה אזרחית על תשלום המס ודמי הפיגורים.
(ג) שולמו המס ודמי הפיגורים כאמור בסעיף קטן (ב), יצויין על המסמך, על פי דרישת המחזיק בו, כי בוייל כדין.
(ד) מסמך מהמסמכים המנויים בסעיף קטן (א) שנתפס כשאינו מבוייל כדין, יראוהו כאילו הוגש לביול ביום התפיסה.
16. המנהל, או עובד אחר המועסק בבקורת שהוסמך לענין זה, רשאי, למען הבטיח מילוי הוראות סעיף 15, להיכנס בכל עת סבירה לכל מקום, למעט מקום המשמש למגורים, כדי לבדוק פנקסים ומסמכים אחרים, ולתפוס כל דבר העשוי, לדעתו, לשמש ראיה, ובלבד שתקופת התפיסה לא תעלה על שלושה חדשים. המונע את כניסתו או מפריע במילוי תפקידו, דינו — מאסר ששה חדשים.
17. (א) אדם ששולם לו סכום כסף חייב ליתן קבלה מבויילת כדין על פי דרישת המשלם.
(ב) המסרב ליתן קבלה כאמור בסעיף קטן (א) וכן החייב לתת קבלה על פי דין ולא נתן קבלה מבויילת כדין, דינו — קנס 50 לירות.
(ג) אדם ששולם לו סכום כסף והוא נותן קבלה על סכום פחות ממנו, או שהוא מחלק את הסכום לקבלות אחדות והכל מתוך כוונה להשתמט מתשלום המס, דינו — קנס 50 לירות.
18. (א) אדם המוכר סחורה או הנותן שירות במהלך עסקו חייב ליתן לקונה הסחורה או למקבל השירות, חשבון מבוייל כדין אם החשבון חייב מס.
(ב) מי שלא נתן חשבון כאמור בסעיף קטן (א), או הנותן חשבון על שירות שניתן או על סחורה שנמכרה והוא נוקב בחשבון סכום פחות משניתן, או שהוא מפריד או מחלק את הסכום לחשבונות אחדים, והכל מתוך כוונה להשתמט מתשלום המס, דינו — קנס 250 לירות.
19. המנהל ממונה על הנהלת עניני מס הבולים והוא רשאי להרשות בכתב אדם אחר, אם דרך כלל ואם לענין מסויים או לאזור מסויים, לשמש בכל סמכות מסמכויותיו לפי חוק זה ולמלא כל תפקיד מתפקידיו; על הרשאה כאמור תפורסם הודעה ברשומות.
20. שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ובכלל זה —
(1) הוראות בדבר מכירת בולים ודמי עמלה שישולמו למוכרי בולים;
(2) הוראות בדבר החזרת המס תמורתם של בולים.
21. חוק זה לא יחול על מסמכים שנחתמו ובויילו כדין לפי פקודת מס הבולים, או שהוגשו לחוות דעתם של הממונים על מס בולים לפי סעיף 13 לאותה פקודה, לפני תחילתו של חוק זה, או שנחתמו לפני תחילתו של חוק זה והיו פטורים ממס לפי אותה פקודה.
22. הוראות חוק זה יחולו גם על המדינה.
23. בטלים —
(א) הסעיפים הבאים מפקודת מס הבולים —
17(2);
21 עד 66;
68 עד 72;
75, 75א;
(ב) התוספת לפקודת מס הבולים, למעט —
הכותרת והסיפה לפרט 23 המתחילה במלים "אם המניות הן מניות בחברה";
פרט 32(3ב);
הכותרת לפרט 37 ופריט (ג) שבו;
פרט 38.
(ג) תקנה 9 לתקנות ההגנה (כספים), 1941.
(ד) סעיף 15 לחוק בול בטחון (תיקון והארכת תקופת ההיטל), תשי"ח–1958.
24. תחילתו של חוק זה היא ביום ט"ו בניסן תשכ"א (1 באפריל 1961).
תוספת א'^
(סעיף 2)
מסמכים חייבים מס
1. (א) כל מקום בתוספת זו שבו נקבע מס לסכום פלוני, אף לחלק מאותו סכום במשמע.
(ב) כל מקום בתוספת זו, שבו נקבע שמס על מסמך משתלם מערך הנשוא, מן התמורה או מכל סכום אחר, הנקובים במסמך (בסעיף קטן זה — המסמך הראשון) יראו כאילו ערך הנשוא, התמורה או הסכום האחר (בתוספת זו — הערך), נקובים במסמך הראשון גם אם הם נקובים במסמך אחר הנזכר במסמך הראשון.
(ג) בוייל מסמך, כולו או מקצתו, בסכום קצוב מחמת שהערך, כולו או מקצתו, היה נקוב בסכום בלתי מסויים ונתברר לאחר מכן שניתן לייחס לו ערך בסכום מסויים, או שהוצע אחריו מסמך נוסף שיש בו כדי לקבוע את הערך כולו או מקצתו בסכום מסויים, יהיה המסמך או המסמך הנוסף חייב בתשלום הפרש המס שבין סך כל המס שהיה חייב בו המסמך הראשון, אילו היה אותו ערך נקוב בסכום מסויים בעת ביולו.
(ד) בתוספת זו, סכום בלתי מסויים גם סכום בלתי מוגבל או לא נקוב כלל.
(ה) הוצא מסמך שיש בו ערובה להבטחת פרעונו של סכום כסף (בסעיף קטן זה — הסכום המובטח) —
(1) אם נקובים בו הסכום המובטח ושווי הנכס שיועד להבטחת הפרעון (בסעיף זה — שווי הערובה), יהיה המסמך חייב במס לפי הסכום המובטח, ובלבד שאם הוכח להנחת דעתו של המנהל ששווי הערובה נמוך מן הסכום המובטח יהיה המסמך חייב במס לפי שווי הערובה;
(2) אם הסכום המובטח בלתי מסויים, יבוייל המסמך בסכום הקצוב.
(ו) (1) בוייל מסמך לפי סעיף מסעיפי תוספת זו (להלן בסעיף קטן זה — המסמך הראשון) והוצא אחריו מסמך נוסף, בין אותם הצדדים ולאותה עסקה, הבא לתקן או לשנות את המסמך הראשון, יסווג לפי סיווגו של המסמך הראשון ויחולו ההוראות הבאות:
(א) אם המסמך הנוסף מגדיל את הערך שבמסמך הראשון יהיה המסמך הנוסף חייב במס על ההפרש שבין הערך הנקוב במסמך הראשון לבין הערך הנקוב במסמך הנוסף;
(ב) אם המסמך הנוסף מגדיל את שווי הערובה יהיה המסמך הנוסף חייב במס על ההפרש שבין שווי הערובה הנקוב במסמך הראשון לבין שווי הערובה הנקוב במסמך הנוסף ולא יותר מן הסכום המובטח;
(ג) בכל מקרה אחר יבוייל המסמך הנוסף בסכום קצוב, אולם לא יותר מסכום המס שבוייל בו המסמך הראשון.
(2) בוייל מסמך לפי סעיף מסעיפי תוספת זו והוצא אחריו מסמך נוסף שיש בו העברה או הסבה של הזכויות או החובות, כולן או מקצתן, שבמסמך הראשון — יסווג המסמך הנוסף לפי סיווגו של המסמך הראשון ויהיה חייב במס בהתאם.
(ז) בסעיף זה, "ערובה" — איגרת חוב, הסכם משכון, מסמך שיש בו שעבוד אחר, התחייבות או ערבות, וכן מסמך שיש בו אחד או יותר מאלה, הכל כמשמעותם בתוספת זו.
(1) אם ערך הנשוא, כולו או 1 שקל חדש לכל 250
מקצתו, נקוב בסכום מסויים שקלים חדשים
(2) אם מקצתו של ערך 5 שקלים חדשים נוסף על
הנשוא נקוב בסכום בלתי מסויים המס הנקוב בפסקה (1)
(3) אם כל ערך הנשוא בלתי מסויים 5 שקלים חדשים
(ב) הסכם לרכישת כלי שיט או כלי טיס, הסכם לבניית כלי שיט או כלי טיס, הסכם להשבחת כלי שיט או כלי טיס, הסכם לרכישת מכולות לתובלה ימית או הסכם למתן הלוואה לאחת המטרות האמורות אם פורש כך בהסכם, כשאינם חייבים מס לפי סעיף אחר לתוספת זו —
(1) אם ערך הנשוא נקוב 1 שקל חדש לכל 5000
בסכום שקלים חדשים
(2) אם ערך הנשוא, כולו או
מקצתו, נקוב בשיעור שאינו 1 שקל חדש נוסף על המס
מסויים או שלא היה נקוב כלל הנקוב בפסקה (1).
לענין סעיף קטן זה, "השבחה" — תיקון, חידוש, שיפוץ, שיפור או כל פעולה כיוצא בזה.
(ג) הסכם עם המדינה למתן ערבות על ידה כבטחון לאחד ההסכמים המנויים בסעיף קטן (ב), אם פורש כך באותו הסכם ואינו חייב מס לפי סעיף אחר לתוספת זו —
(1) אם ערך הנשוא נקוב 1 שקל חדש לכל 5000
בסכום שקלים חדשים
(2) אם ערך הנשוא, כולו
או מקצתו, נקוב בשיעור 1 שקל חדש נוסף על המס
שאינו מסויים הנקוב בפסקה (1).
3. (א) שטר חוב ושטר חליפין כמשמעותם בפקודת השטרות, למעט שטר חוב או שטר חליפין כאמור בסעיפים קטנים אחרים בסעיף זה ולמעט שיק — 1 שקל חדש לכל 250
שקלים חדשים.
(ב) שטר חליפין שנמשך בישראל, בידי מי שעסקו תובלה של אנשים, כבודה או מטען בכלי שיט (בסעיף קטן זה — המוביל), על אדם מחוץ לישראל ולפקודת מוסד בנקאי, שאושר לצורך סעיף זה בידי שר התחבורה או מי שהוא הסמיך, כבטחון להלוואה שניתנה מאת אותו מוסד בנקאי למוביל, ובלבד שהמוסד הבנקאי אישר על גבי השטר כי מטרת ההלוואה היתה אחת מאלה:
(1) תשלום דמי שכירות על כלי שיט שחכר המוביל;
(2) מימון ביניים עד לתשלום דמי שכירות שחייבים למוביל על כלי שיט שהחכיר;
(3) מימון ביניים עד לתשלום דמי הובלה שחייבים למוביל;
(4) אחת המטרות המנויות 1 שקל חדש לכל 5000
בסעיף 2(ב) — שקלים חדשים.
(ג) שטר חוב שנעשה בישראל בידי מי שעסקו תובלה של אנשים, כבודה או מטען בכלי טיס, לפקודת אדם שאושר לצורך סעיף זה בידי שר התחבורה או מי שהוא הסמיך, ובלבד שהוכח להנחת דעתו של המנהל כי נתקיימו כל אלה:
(1) נחתם הסכם כאמור בסעיף 2(ב) בין עושה השטר לבין הנפרע, שבוייל לפי אותו סעיף;
(2) עשיית השטר היא תנאי מתנאי ההסכם והוא נעשה כמותנה;
(3) המדינה ערבה לפרעון השטר — 1 שקל חדש לכל 5000 שקלים חדשים.
5. איגרת חוב —
(א) בסדרות:
(1) איגרות חוב על שם:
(א) אם הערך כולו נקוב 1 שקל חדש לכל 100
בסכום מסויים שקלים חדשים
(ב) אםמקצתושלהערך 5 שקלים חדשים נוסף על
נקוב סכום בלתי המס שבפסקת משנה (א)
מסויים
(ג) אם כל הערך בלתי
מסויים 5 שקלים חדשים
(2) איגרת חוב למוכ"ז 2 שקלים חדשים לכל 100
שקלים חדשים
(3) איגרת חוב למוכ"ז
שהוצאה במקום איגרת חוב על 2 שקלים חדשים לכל 100
שם, למעט איגרת חוב למוכ"ז שקלים חדשים בניכוי המס
שהוצאה בהתאם לסעיף 138 ששולם על איגרת החוב
לפקודת החברות על שם
(4) מסמך שיש בו העברה או
הסבה של איגרת חוב על שם,
שהוצאה לפי שטר נאמנות סכום המס הנקוב
כאמור בסעיף 10 בפסקה (1)
(ב) איגרת חוב אחרת —
(1) אם הערך, כולו או 1 שקל חדש לכל 250
מקצתו, נקוב בסכום מסויים שקלים חדשים
(2) אם מקצתו של הערך 5 שקלים חדשים נוסף על
נקוב בסכום בלתי מסויים המס שבפסקה (1)
(3) אם כל הערך בלתי
מסויים 5 שקלים חדשים
(ג) בסעיף זה —
"איגרת חוב" — מסמך שהנפיקה חברה המעיד על קיומה של התחייבות כספית שחבה החברה ומגדיר את תנאיה, למעט שטר חוב או שטר חליפין שנתנה החברה במהלך עסקיה;
"חברה" — לרבות אגודה שיתופית רשומה לפי פקודת האגודות השיתופיות, ולרבות חברת חוץ כמשמעותה בפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג–1983.
(1) אם הערך, כולו או 1 שקל חדש לכל 250
מקצתו, נקוב בסכום מסויים שקלים חדשים
(2) אם מקצתו של הערך 5 שקלים חדשים נוסף על
נקוב בסכום בלתי מסויים המס שבפסקה (1)
(3) אם כל הערך בלתי מסויים 5 שקלים חדשים.
(ב)* הודעות מישכון לפי תקנות 3, 7 ו-10 לתקנות המשכון (סדרי רישום ועיון), תשכ"ז-1967, למעט מסמכים כאמור שנחתמו ביום כ' בטבת התשס"ה (1 בינואר 2005) ואילך, אם מסמכים אלה קשורים במישרין להסכם הלוואה כמשמעותו בסעיף 2(א) לתוספת זו, או להסכם שכירות של דירת מגורים שנחתמו ביום כ' בטבת התשס"ה (1 בינואר 2005) ואילך –
(1) אם ערך החיוב המובטח, כולו או 1 שקל חדש לכל 250
מקצתו, נקוב בסכום מסויים שקלים חדשים
(2) אם מקצתו של ערך החיוב המובטח 5 שקלים חדשים נוסף על
נקוב סכום בלתי מסויים המס שבפסקה (1)
(3) אם כל הערך האמור בלתי מסויים 5 שקלים חדשים
(ג)*הודעות לפי תקנה 12 לתקנות האמורות, למעט מסמכים כאמור שנחתמו ביום כ' בטבת התשס"ה (1 בינואר 2005) ואילך, אם מסמכים אלה קשורים במישרין להסכם הלוואה כמשמעותו בסעיף 2(א) לתוספת זו, או להסכם שכירות של דירת מגורים שנחתמו ביום כ' בטבת התשס"ה (1 בינואר 2005) ואילך
סכום המס החל על ההודעה לפי סעיף קטן (ב), או על המסמך שנערך לאותו ענין לפי סעיף קטן (א), ולא יותר מ-25 שקלים חדשים.
7. (א)* מסמך שהוא התחייבות או ערבות לתשלום סכום כסף נקוב, למעט מסמך כאמור שנחתם ביום כ' בטבת התשס"ה (1 בינואר 2005) ואילך, אם מסמך זה קשור במישרין להסכם הלוואה כמשמעותו בסעיף 2(א) לתוספת זו, או להסכם שכירות של דירת מגורים שנחתמו ביום כ' בטבת התשס"ה (1 בינואר 2005) ואילך, ולמעט מסמך שהוא ערבות כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג) ואינו חייב מס לפי סעיפים 3 עד 6 לתוספת זו –
(1) אם הוא ניתן להעברה במסירה 2 שקלים חדשים לכל 100
שקלים חדשים
(2) אם אינו ניתן להעברה במסירה –
(א) אם הערך, כולו או 1 שקל חדש לכל 250
מקצתו, נקוב בסכום מסויים שקלים חדשים
(ב) אם מקצתו של הערך נקוב 5 שקלים חדשים נוסף על המס
בסכום בלתי מסויים הנקוב בפסקת משנה (א)
(ג) אם כל הערך בלתי מסויים 5 שקלים חדשים.
(ב) מסמך שהוא ערבות לתשלום סכום כסף נקוב שנתנה המדינה, כבטחון להסכם כאמור בסעיף 2(ב) לתוספת זו ושאינו חייב מס לפי סעיפים 3 עד 6 לתוספת זו —
(1) אם הוא ניתן להעברה 2 שקלים חדשים לכל 100
במסירה שקלים חדשים
(2) אם אינו ניתן להעברה 1 שקל חדש לכל 100
במסירה שקלים חדשים
(ג) מסמך, שהוא ערבות לתשלום סכום כסף נקוב, שנתנה המדינה, המתייחס לעיסקת סחר-חוץ ושאינו חייב מס לפי סעיף קטן (ב) או סעיפים 3 עד 6 לתוספת זו, ובלבד שהמסמך אושר לצורך סעיף קטן זה בידי שר האוצר או מי שהוא הסמיך —
(1) אם הוא ניתן להעברה 2 שקלים חדשים לכל 100
במסירה שקלים חדשים
(2) אם אינו ניתן להעברה 1 שקל חדש לכל 250
במסירה שקלים חדשים ולא יותר
מ-60 שקלים חדשים.
9. (א) בסעיף זה, "מסמך עיקרי" — מסמך מן המסמכים הנקוב בסעיפים 2, 5, 6, 7 ו-10, למעט מסמך כאמור שבוייל בשיעור נמוך מ-1 שקל חדש לכל 250 שקלים חדשים ולמעט מסמך שבוייל בסכום קצוב בלבד אך לרבות מסמך הפטור ממס לפי סעיף 2(כא) ו-(כג) לתוספת ב' לחוק.
(ב) אם אחרי שהוצא מסמך עיקרי הוצא להבטחת ההתחייבות שבו ולאותה עסקה מסמך נוסף, שלולא סעיף זה היה מבוייל כמסמך עיקרי, יהא המס על המסמך הנוסף —
(1) (בוטלה)
(2) אם המסמך הנוסף היה 1 שקל חדש בתוספת
חייב בסכום העולה על סכום ההפרש שבין סכום המס
המס שחב בו המסמך העיקרי שהיה חייב בו המסמך
הנוסף לולא סעיף זה, לבין
סכום המס שחב בו
המסמך העיקרי.
(ג) הוראות סעיף זה יחולו רק אם נתקיימו התנאים שבפסקה (1) ועוד תנאי מהתנאים שבפסקאות (2) או (3) שלהלן:
(1) המסמך העיקרי בוייל כדין;
(2) המסמך הנוסף הוצא תוך שלושים יום מיום חתימת המסמך העיקרי והוגש לביול במועד שנקבע;
(3) במסמך שהוצא לפני המסמך העיקרי והמתייחס לאותה עסקה או במסמך העיקרי, הותנה כי יוצא מסמך נוסף להבטחת ההתחייבות שבמסמך העיקרי וצויינו בו פרטי המסמך הנוסף, והמסמך הנוסף הוצא בהתאם לפרטים שצויינו.
10. שטר נאמנות כמשמעותו בפקודת החברות, לרבות שטר נאמנות שהוצא על פי חוק ניירות ערך, תשכ"ח–:1968
(1) אם פורטו בנפרד בשטר 1 שקל חדש לכל 100
הנאמנות סך כל הסכומים שקלים חדשים או 2
הנקובים של איגרות החוב על שקלים חדשים לכל 100
שם או איגרות החוב למוכ"ז, שקלים חדשים, הכל לפי
או שניהם, שיש להנפיק איגרות החוב שיש להנפיק
לפי שטר הנאמנות.
(2) אם לא פורט בשטר 2 שקלים חדשים לכל 100
הנאמנות כאמור בפסקה (1) שקלים חדשים מכלל
הסכומים הנקובים
באיגרות החוב שיש
להנפיק לפי שטר
הנאמנות.
11. (א) דו"ח על הקצאת מניות כאמור 1 שקל חדש לכל 100
בסעיף 93 לפקודת החברות, למעט דו"ח שקלים חדשים מהתמורה
כאמור בסעיף קטן (א1) או משווי התמורה, שניתנו או שהתחייבו לתת בעד המניות שהוקצו, או מהערך הנקוב של המניות שהוקצו, הכל לפי הסכום הגבוה יותר.
(א1) דו"ח על הקצאת מניות כאמור בסעיף 93 לפקודת החברות, של חברה שאינה חברה פרטית כמשמעותה באותה פקודה (בסעיף קטן זה — החברה), אם הוכח להנחת דעתו של המנהל כי נתקיימו כל התנאים האלה:
(1) ההון הרשום של החברה עולה על 15,300,000 שקלים חדשים;
(2) סך כל הערך הנקוב של המניות שהוקצו לפי הדו"ח האמור אינו קטן מ-4,600,000 שקלים חדשים.
(3) המניות הוקצו בתמורה שחלקה מניות של חברה אחרת שאינה חברה פרטית, וחלקה הנותר — מניות של חברה הרשומה בישראל על פי הוראות סעיף 248 לפקודת החברות —
0.75% מסכום התמורה או משווי התמורה, שניתנו או שהתחייבו לתת בעד המניות שהוקצו, או מהערך הנקוב של המניות שהוקצו, הכל לפי הסכום הגבוה יותר ולא יותר מ-7,650 שקלים חדשים.
(ב) תזכיר התאגדות של חברה 1 שקל חדש לכל 100
שיש לה הון מניות שקלים חדשים מסכום
התמורה או משווי
התמורה, שניתנו או
שהתחייבו לתת בעד
המניות שנרשמו לצד שמם של החותמים על התזכיר, או מהערך הנקוב של אותן המניות, הכל לפי הסכום הגבוה יותר.
(ג) מסמך שיש בו העברה או 1 שקל חדש לכל 100
הסבה של מניות בחברה כמשמעותה שקלים חדשים מסכום
בפקודת החברות התמורה או משווי
התמורה, שניתנו או
שהתחייבו לתת בעד
המניות שהועברו או
שהוסבו, או מהערך הנקוב של אותן המניות, הכל לפי הסכום הגבוה יותר.
(ד) שטר מניה למוכ"ז כמשמעותו 2 שקלים חדשים לכל 100
בסעיף 28 לפקודת החברות שקלים חדשים מסכום
התמורה או משווי
התמורה, שניתנו או
שהתחייבו לתת בעד
המניה, ובלבד שאם לגבי אותה מניה נעשה דו"ח שבוייל לפי סעיף קטן (א),
ינוכה סכום המס ששולם
לגבי אותה מניה שנכללה
בדו"ח האמור.
12. (א) הסכם ביטוח ימי, למעט הסכם 3 שקלים חדשים לכל 100
כאמור בסעיף קטן (ב) שקלים חדשים
(ב) הסכם ביטוח כלי שיט או 1 שקל חדש לכל 1000
כלי טיס שקלים חדשים מסכום
הפרמיה.
(ג) הסכם ביטוח שניתן עליו
אישור החשב הכללי ושענינו הפסד מפרעון המס הנקוב בסעיף קטן
מילווה-חוץ הנובע משינוי בשער החליפין (ד) אך לא יותר מ-5
של המטבע שקלים חדשים.
בסעיף קטן זה, "מילווה-חוץ" — הלוואה במטבע-חוץ שניתנה לאדם בישראל, על ידי אדם שמקום מושבו הקבוע מחוץ לישראל.
(ד) הסכם ביטוח מכל סוג אחר 3 שקלים חדשים לכל 200
שקלים חדשים מסכום
הפרמיה.
(ה) הסכם ביטוח שסכום הביטוח
או הפרמיה, שממנו משתלם המס, הוא
בלתי מסויים 1 שקל חדש.
19. כפל, וכן העתק מאושר על פי דין סכום המס החל על
של מסמך החייב במס המסמך המקורי, אם
המסמך המקורי לא בויל כדין או אם אין על גבי הכפל או ההעתק אישור כנדרש בסעיף 14 בתוספת ב'.
20. (א) מסמך שנערך ונחתם במקום אחר, שבוייל כדין לפי סעיף מן הסעיפים 2 ועד 12 ועד בכלל (בסעיף זה - המסמך הראשון), ונתקיימו בו כל אלה:
(1) הצדדים לשני המסמכים זהים;
(2) המטרה בשני המסמכים זהה;
(3) המועדים הנקובים במסמך הראשון לא תמו או שהוא לא הוצא מידי חותמו;
(4) לא שונה במסמך פרט מן הפרטים העיקריים שבמסמך הראשון -
אם לא הוגדל ערך הנשוא, 3 שקלים חדשים לכל
התמורה או כל סכום אחר 100 שקלים חדשים
ממנו משתלם המס (בסעיף מסכום המס שבוייל
זה - התמורה) - בו המסמך הראשון
או שלושה שקלים חדשים
לכל 100 שקלים חדשים
מסכום המס החל על
המסמך, אלמלא סעיף זה,
לפי הסכום הנמוך יותר.
אם הוגדלה בו התמורה השיעור החל על המסמך,
ושיעור המס לפי אחד אלמלא סעיף זה, מן
הסעיפים 2 עד 9 או 11 ההפרש שבין התמורה
עד 12 לתוספת אינו מוגבל הנקובה במסמך לבין
בסכום, או אם הוגדלה בו התמורה הנקובה במסמך
התמורה ושיעור המס הוא הראשון.
לפי סעיף 10 לתוספת -
(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אלא אם התמורה בשני המסמכים נקובה, כולה או מקצתה, בסכום; או שהתמורה בשני המסמכים נקובה, כולה או מקצתה, בשיעור שאינו מסויים.
תוספת ב'*
(סעיף 4)
מסמכים פטורים ממס
1. בתוספת זו -
"אגודה שיתופית חקלאית" - אגודה שיתופית שסווגה כך בידי רשם האגודות השיתופיות לפי פקודת האגודות השיתופיות;
"איגרת חוב" - כאמור בסעיף 5 לתוספת א';
"איגרת חוב מגוּבּה בנכסים" – איגרת חוב שנתקיימו בה כל אלה:
(1) היא מונפקת על ידי חברה אורזת;
(2) התשלומים למחזיקיה, מקורם בתזרים המזומנים הנובע מן הנכסים או במנגנוני הבטחת התשלומים והסיכונים שנקבעו לצורך תשלום למחזיקי איגרת החוב;
(3) עורך דין או רואה חשבון אישר את קיום התנאים הנקובים בפסקאות (1) ו-(2);
"בורסה" ו"רשות ניירות ערך" – כמשמעותן בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 (להלן – חוק ניירות ערך);
"בית מלון" — לרבות פנסיון, בית מרגוע, אכסניה וכל מקום כיוצא באלה שבו מספקים בתמורה לינה לחמישה אנשים או יותר ליום;
"דו"ח על הקצאת מניות, שטר העברת מניות או שטר מניה למוכ"ז" — כאמור בסעיף 11 לתוספת א';
"החזרי הלוואה" – תשלומי הקרן, הריבית, ריבית הפיגורים והפרשי ההצמדה, לרבות הבטוחות שניתנו בשלהם;
"הערת אזהרה" – כמשמעותה בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969;
"הלוואה מגוּבּה במשכנתה" – (נמחקה);
"חברה אורזת" — חברה שנתקיימו בה כל אלה:
(1) מטרתה, על פי מסמכי ההתאגדות שלה, ועיסוקה היחיד בפועל הם אחד מאלה:
(א) רכישה או שכירות של נכסים בקשר עם הנפקת איגרות חוב מגובות בנכסים;
(ב) רכישה או שכירות של נכסים בקשר עם הנפקת איגרות חוב מגובות בנכסים באמצעות חברה אחרת, שמטרתה היחידה על פי מסמכי ההתאגדות שלה, ועיסוקה היחיד בפועל הם כאמור בפסקה משנה (א); לענין פסקה זו, "שכירות" – כמשמעותה בחוק השכירות והשאילה, התשל"א-1971;
(2) אין לחברה נכסים זולת הנכסים המפורטים בפסקה (1);
(3) הנפקת איגרות חוב מגובות בנכסים תבוצע לא יאוחר מתום שנה מיום הרכישה או השכירות של כל נכס שבשלו מונפקות איגרות החוב;
(4) רואה חשבון אישר את קיום התנאים הקבועים בפסקאות (1) עד (3);
"מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981 (להלן – חוק הפיקוח), וכן תאגיד שהואגד במדינת חוץ ונתון לפיקוח שלטונותיה, אשר אילו ניהל עסקים בישראל היה חייב ברישיון על פי חוק הפיקוח;
"מוסד מיישב" — מוסד ששר האוצר אישרו בצו כמוסד מיישב לצורך תוספת זו;
"מלווה" – תאגיד בנקאי או מבטח;
"נכסים" – נכסים שעורך דין או רואה חשבון אישר, כי תזרים המזומנים שינבע מהם מיועד להחזר התשלומים למחזיקי אגרות החוב או להבטחת תשלומם;
"נמל" — לרבות נמל תעופה;
"עסקת סחר חוץ" — יצוא טובין בתמורה המתקבלת בישראל מידי אדם שמחוץ לישראל או מתן שירותים מחוץ לישראל בתמורה המתקבלת כאמור;
"רואה חשבון" כהגדרתו בחוק רואי חשבון, התשט"ו-1955;
"רשות מקומית" — לרבות איגוד ערים כמשמעותו בחוק איגודי ערים, תשט"ו–1955;
"שטר חוב, שטר חליפין" — כמשמעותם בפקודת השטרות;
"שטר נאמנות" — כמשמעותו בסעיף 10 לתוספת א';
"תאגיד בנקאי" – כהגדרתו בחוק הבנקאות, למעט חברת שירותים משותפים, וכן תאגיד שהואגד במדינת חוץ והנתון לפיקוח שלטונותיה, אשר אילו ניהל את עסקיו בישראל היה חייב ברישיון על פי חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;
"תייר" — מי שנכנס לישראל ויושב בה על פי אשרה ורשיון לישיבת מעבר או על פי אשרה ורשיון לישיבת ביקור כמשמעותם בחוק הכניסה לישראל, תשי"ב–1952;
"תעודת עניות" — כמשמעותה בפרק החמישי לתקנות לביצוע אמנת האג (הפרוצידורה האזרחית), תשי"ד–1954.
1א. לא יינתן פטור על מסמך מן המסמכים האמורים בתוספת זו שניתן מאת אגודה שיתופית חקלאית או ניתן לה על ידי חבר מחבריה אם המסמך אינו נושא עליו הודעה חתומה על ידי האגודה המאשרת שהמסמך ניתן לה, על ידיה או ניתן על ידי חבר מחבריה וכי הוא פטור ממס על פי החוק.
2. (א) הסכם עבודה בין מעביד לעובד.
(ב) הסכם בדבר מילווה הניתן לרשות מקומית בהתאם להוראה שבכל חוק.
(ג) הסכם בין רשות מקומית לבין המדינה או לבין רשות מקומית אחרת או לבין רשות ניקוז כמשמעותה בחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי"ח–1957.
(ד) שטר זכיון של מדינת ישראל או העברתו של שטר זכיון כאמור.
(ה) הסכם בין מוסד מיישב לבין אדם המתיישב על קרקע בנוגע לתנאי התיישבותו.
(ו) הסכם מטעם חבר לאגודה שיתופית לנהוג לפי תקנות האגודה ולפי הסכמים בענין שיווקים שנעשו על ידי האגודה.
(ז) הסכם במסגרת תכנית חסכון להבטחת שכר לימוד לפי חוק לעידוד החסכון (ערבות למילוות והנחות ממס הכנסה), תשט"ז–1956.
(ח) הסכם לפתיחת חשבון במוסד בנקאי.
(ט) מסמך המקנה זכות או המעיד על זכות לנסיעה בשירות הסעה ציבורי.
(י) הסכם על תשלום פיצויים עבור נכס שנרכש לפי חוק רכישת מקרקעין (אישור פעולות ופיצויים), תשי"ג–1953, או פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943.
(יא)הסכם בענין רכישת מקרקעין או שכירותם אשר אחד הצדדים להסכם הוא נציגות דיפלומטית או קונסולרית של מדינת-חוץ, אלא אם מדינת החוץ אינה גומלת פטור כזה למדינת ישראל.
(יב)הסכם בין המדינה לבין תובע לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז–1957, שבו מתחייב התובע להחזיר לאוצר המדינה תשלום על חשבון הגימלה לפי אותו חוק, כולו או מקצתו, אם יקבל פיצוי או גימלה על נכותו מכל מקור אחר.
(יג) הסכם לביטוח התמורה המגיעה מעסקת סחר-חוץ.
(יד)מסמך כאמור בסעיף 2 לתוספת א' הבא רק כדי להפחית מערך הנשוא או התמורה הנקובים במסמך אחר, שבוייל כדין.
(טו)הסכם פשרה שנעשה בין צדדים מתדיינים בבית משפט או בבית דין, וקיבל תוקף של פסק דין שבו צוינו, בין היתר, מספר התיק, שמות בעלי הדין ותיאורם.
(טז)מסמך שיש בו התחייבות לשמור על ידיעות או מסמכים ולא למסרם לאחר, לצורך הוראות חוק העונשין, תשל"ז–1977, או חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו–1955, ופקודת המטה הכללי של צבא-הגנה לישראל — שניתן למשרד הבטחון או לצבא-הגנה לישראל.
(יז) הסדר בכתב, בין החייב לבין הזוכה, כמשמעותם בסעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז–1967, שניתן לגביו צו של ראש ההוצאה לפועל כאמור בסעיף 69 לחוק האמור, ובלבד שצויינו בו, בין היתר, מספר התיק, שמות בעלי הדין ותיאורם.
(יח)טופס החוזה שבידי רשות מקומית לשכירת מקרקעין כשהיא השוכרת.
(יט)שטר בוררין.
(כ) הסכם למתן הלוואה לחברה עתירת השקעות חוץ למטרת מימון תכנית מאושרת, ובלבד שההסכם אושר לענין זה בידי מנהל מרכז ההשקעות או מי שהוא הסמיך.
בסעיף קטן זה, "חברה עתירת השקעות חוץ", "תכנית מאושרת" ו"מנהל מרכז ההשקעות" — כמשמעותם בחוק לעידוד השקעות הון, תשי"ט–1959.
(כא) הסכם כמשמעותו בסעיף 2 לתוספת א' המתייחס כולו או חלקו למכירת זכות במקרקעין או פעולה באיגוד מקרקעין שחוק מס שבח מקרקעין, תשכ"ג–1963, חל עליהם, לגבי אותו חלק מערך הנשוא המתייחס למקרקעין.
(כב) הסכם בו שוכר אדם את כל הקיבולת של כלי טיס לשם מכירתה לאחרים או לשימוש עצמי, אך ורק לשם הטסתה של קבוצת תיירים לישראל.
(כג)הסכם לקבלת הלוואה לדיור בידי זכאי משרד הבינוי והשיכון על פי תעודת זכאות של המשרד האמור.
(כד)הסכם בין חברה שנקלעה לקשיים כספיים בדבר הסדר חובותיה לבין נושיה, שאושר על ידי המנהל.
(כה) (1) הסכם המסגרת שנחתם בין איחוד הפדרציות היהודיות של ארצות הברית של אמריקה, הסוכנות ומוסדות בנקאיים בישראל בקשר למתן ערבות להלוואות בין מוסדות בנקאיים לבין עולים, על פי הפניה של הסוכנות היהודית או של ההסתדרות הציונית, לרבות הסכמי המחאה שנעשו לטובת איחוד הפדרציות או הסוכנות היהודית בענין הלוואות כאמור;
בתוספת זו —
"עולה" — כמשמעותו בפרט 7(י) לצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין, תשנ"ב–1991;
"הסוכנות היהודית" ו"ההסתדרות הציונית" — כמשמעותן באמנות לפי חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ ישראל, תשי"ג–1952.
(2) הסכם שנערך בין איחוד הפדרציות היהודיות של ארצות הברית של אמריקה לבין מדינת ישראל להפקדת כספים בקשר להסכם המסגרת כאמור בפסקה (1).
(כו)התחייבות הניתנת על ידי עמותת "תלמוד תורה" לתאגיד "מרכז החינוך העצמאי" להבטחת השימוש שייעשה בכספי תמיכה המוענקים מתקציב המדינה.
(כז)הסכם למכירת נכסים או השכרתם לחברה אורזת, ובלבד שעורך דין או רואה חשבון אישר את קיומו של תנאי זה.
(כח) (נמחקה).
(כט) הסכם לניהול וגביה שנערך יבן מלווה לבין חברה אורזת או נאמן, המתייחס אך ורק לתפעול וניהול של נכסים שנמכרו על ידי מלווה, ובלבד שרואה חשבון אישר את קיומו של תנאי זה.
(ל) הסכם שנערך בין חברה אורזת לבין מלווה בדבר מתן אשראי לחברה אורזת לשם מימון רכישת נכסים או שכירתם, ובלבד שעורך דין או רואה חשבון אישר את קיומו של תנאי זה.
(לא) הסכם שנערך בין חברה המנפיקה איגרות חוב לבין חברה שעיסוקה דירוג ניירות ערך לשם קביעת דירוג איגרות החוב האמורות, ובלבד שעורך דין או רואה חשבון אישר את קיומו של תנאי זה; לענין זה, "איגרת חוב" – איגרת חוב המגובה בנכסים ואיגרת חוב העומדת בתנאי סעיף 5(ט).
(לב) הסכם חיתום שנערך בקשר להנפקת איגרות חוב, ובלבד שעורך דין או רואה חשבון אישר את קיומו של תנאי זה; לענין זה, "איגרת חוב" – איגרת חוב המגובה בנכסים ואיגרת חוב העומדת בתנאי סעיף 5(ט).
3. (א) שטר חליפין שנמשך בישראל על אדם מחוץ לארץ, או על אדם בישראל שעסקו יצוא סחורות, או על מוסד בנקאי בישראל, לפקודת מוסד בנקאי בישראל או לפקודת אדם בישראל שעסקו יצוא סחורות ושהתמורה לקיבולו היא סחורה שיוצאה מישראל, אם פורש כך בשטר.
(ב) שטר חוב לפקודת מוסד בנקאי כמשמעותו בחוק בנק ישראל, תשי"ד–1954, אם המוסד הבנקאי אישר על גבי השטר כי הוא ניתן להבטיח החזרת כספים המשתלמים על ידי בנק מהקרן למימון היצוא או מהקרן למימון היבוא לשם יצוא.
(ג) שטר חוב שניתן מאת אגודה שיתופית חקלאית או שניתן לה מאת חבר מחבריה.
(ד) שטר חליפין, שניתן כאמור בסעיף קטן (ג).
(ה) שטר חוב שניתן מאת רשות מקומית.
(ו) שטר חוב לפקודת החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ בע"מ, אם החברה האמורה אישרה שהשטר ניתן כבטוחה לערבות כאמור בסעיף 7(יא) לתוספת זו.
(ז) שטר חוב או שטר חליפין לפקודת מוסד בנקאי, אם הבנק אישר שהשטר ניתן כבטוחה להסכם הלוואה ממוסד בנקאי לעולה, שלגביו חל הסכם המסגרת כאמור בסעיף 2(כה)(1) לתוספת זו.
5. (א) איגרת חוב כאמור בסעיף 5(ב) לתוספת א' שניתנה מאת רשות מקומית.
(ב) איגרת חוב כאמור בסעיף 5(ב) לתוספת א' שהוצאה בידי אגודה שיתופית חקלאית.
(ג) העברת איגרת חוב של חברה שאינה חברה פרטית כמשמעותה בפקודת החברות.
(ד) העברת איגרת חוב של רשות מקומית.
(ה) איגרת חוב שהוצאה כערובה נוספת למשכנתה על אניה.
(ו) (נמחק).
(ז) איגרת חוב שהוצאה כערובה להסכם הלוואה ממוסד בנקאי לעולה, שלג