החל משנת 2003 שיטת המיסוי הינה פרסונלית ולפיכך, כל מי שהינו תושב ישראל חייב במס על כל הכנסותיו ללא קשר לשאלה היכן נוצרו או נתקבלו.שיתופי פעולה בין רשויות מס באירופה ובארה"ב עם רשויות המס בישראל מאיצים את כל מי שיש לו חשבונות בנק בחו"ל או נכסים בחו"ל לדווח על קיומם ועל ההכנסות…
החל משנת 2003 שיטת המיסוי הינה פרסונלית ולפיכך, כל מי שהינו תושב ישראל חייב במס על כל הכנסותיו ללא קשר לשאלה היכן נוצרו או נתקבלו.שיתופי פעולה בין רשויות מס באירופה ובארה"ב עם רשויות המס בישראל מאיצים את כל מי שיש לו חשבונות בנק בחו"ל או נכסים בחו"ל לדווח על קיומם ועל ההכנסות מהם.
אלפים רבים המחזיקים בחו"ל כספים רכוש והון נחשבים כעת "עברייני מס" פליליים, מאחר ולא דווחו על ההכנסות מחו"ל של ריבית, דיבידנד ורווחי הון. זאת ,מעבר לחבות המס האזרחית שצוברת קנסות, ריבית והפרשי הצמדה. לפי הערכות שונות יש למעלה מ-10 מיליארד דולר בחשבונות בנק בלתי-מדווחים בחו"ל.
על מנת להשיב ולו חלק מסכומי עתק אלו, צריך לשכוח מהעבר ולאפשר לכסף הרב מחו"ל לשוב לארץ. כאשר מכאן והלאה יש למסות את הרווחים הנובעים ממנו.
לפיכך, יש לברך על המהלך של רשות המיסים של הליך "גילוי מידע מרצון", על נכסים והכנסות מחו"ל, המהווה פתרון מעולה לישראלים שמחזיקים חשבונות ונכסים כאלו שמקורם בירושה או מתנה או לחילופין העבירו בעבר כספים לחו"ל, ששולם עליהם מס בארץ וקנו נכסים או השקיעו באמצעות הבנקים, אך למרבה הצער לא דיווחו על כך בארץ. בתמורה לגילוי המידע ,ניתנות הקלות ומובטחת חסינות מהליך פלילי.
חלון ההזדמנויות שניתן על ידי רשות המיסים, הוארך לאחרונה ע"י הרשות בשלושה חודשים נוספים בלבד להגשת בקשות. חידוש נוסף וחשוב הינו האפשרות להגשת פניות אנונימיות ללא ציון פרטים מזהים של הפונה, כך שניתן לבצע בדיקה מקדמית לא מחייבת. יש לקוות ולצפות שרבים ייקחו את ההחלטה הנכונה ויסדירו את דיווחיהם לרשות.
הליך הגילוי עצמו מאפשר "להכשיר את השרץ" באופן של גילוי וולונטרי, בלי להיחשב עבריין. זאת, תוך תשלום המס ללא קנסות וריבית ועם אפשרות לפטור חלקי או מלא מהפרשי הצמדה.
לצערי, נכון להיום יש מאות בודדות של פונים, למרות שבפועל יש הערכות כי אלפים רבים יפנו להליך גילוי זה. חלק ניכר מהפער בין התחזיות למציאות, נעוץ בעובדה שההליכים הבירוקרטים הנוקשים בהם נוקטת רשות המיסים, פוגעים גם בציבור שמעוניין לבצע הליך גילוי מרצון.
האינטרס הציבורי מחייב החזרתו של הכסף או הנכסים מחו"ל למעגל הדיווח בארץ לרבות, המיסוי על ההכנסות המופקות ממנו. לפיכך לא די בהכרזה על הליך גילוי מרצון, אלא חובה על רשות המיסים להקל ולפשט את התהליך, על מנת שרבים יהיו נכונים לדווח ולשלם. הקלות נוספות דוגמת מתן פטור מלא גם מהפרשי הצמדה והקלה בבדיקת מקור הכסףיסייעו בהאצת התהליך.
בדומה לחשיבה שהנחתה את משרד האוצר במדיניות ההקלה במס לחברות הענק הבינ"ל הפועלות בישראל, יש לפעול על מנת להקל גם על יחידים הן במדיניות המיסוי והן בצמצום התהליך הבירוקרטי, כך שלא יזדקקו להוכיח ולהמציא מסמכים היסטוריים על מקורות הכספים,עקב הקושי הכרוך בכך. לפיכך, רצוי להאריך את חלון ההזדמנויות המבורך לפחות עד לסוף השנה וזאת תוך מתן הקלות נוספות לגבי חובת ההוכחה על מקור הכסף לגבי שנים אחורה.
יישום מדיניות זו, יאפשר למדינה להשיג חזרה כספים שיוזרמו למשק הישראלי ולמעגל הדיווח מכאן והלאה ובמקביל ימנע מרבים להישאר עברייני מס.
______________________________
כותבת המאמר הינה רו"ח איריס שטרק, שותפה מנהלת משרד רואי החשבון "שטרק את שטרק"
וסגנית נשיא לשכת רו"ח בישראל
אתר המשרד: www.starkcpa.com