איזו אגרה צריך לשלם בתביעה לביטול גרעונות?

 
עו"ד גיל נדל
 
לאחרונה ניתנה על ידי בית המשפט השלום בראשון לציון החלטה הנוגעת לגובה האגרה המשולמת בתביעות כנגד רשות המכס בנוגע לגרעונות מס.
 
כידוע,  על הגשת תביעה לסעד כספי משולמת אגרה בגובה 2.5% מסכום התביעה, בעוד שעל תביעה לסעד הצהרתי בבית משפט השלום מוגשת אגרה בגובה מאות שקלים בודדים.
 
השאלה שהובאה לדיון בפני בית המשפט דנה ביבואן שהוצאו לו גרעונות והוא מבקש מבית המשפט סעד הצהרתי שיורה על ביטול הגרעונות, ובשלב הביניים הוא מפקיד ערבות בנקאית. האם במקרה זה תשולם אגרה לפי השווי הכספי של התביעה או לפי סעד הצהרתי?
 
בית המשפט קבע כי אמנם הפקדת הערבות הבנקאית נועדה למנוע את הליכי גביית המס, אולם אין היא בבחינת תשלום המס השנוי במחלוקת, שהרי הפקדת ערבות בנקאית בידי צד אינה זהה למתן תשלום לאותו צד. למעשה, ערבות בנקאית הינה התחייבות מצד הבנק לשלם לרשות המכס במידה ובסיום ההליך המשפטי יתברר כי הודעת החיוב הוצאה על ידה כדין.
 
בית המשפט מצא כי, מבחינה עובדתית, ההסדר שהיה בין היבואן לבין רשות המכס הינה שהערבויות הבנקאיות ישמשו כבטוחה לתשלום גרעון המכס, אם וכאשר יפסוק ביהמ"ש לטובת רשות המכס.
 
בית המשפט דחה את טענת רשות המכס לפיה חישוב האגרה שלא על פי סכום התביעה יביא לאפליה בין יבואנים שנדרשו לשלם מלוא המס טרם שחרור הטובין מהמכס, ובין כאלו שהוצאו להם דרישות גרעון רטרואקטיביות.  בית המשפט קבע כי יבואן שהוצאה לו הודעת גירעון נמצא למעשה במעמד של נתבע, והוא הופך לתובע בעל כורחו ומחויב בתשלום אגרת משפט רק בגלל מעמדה המיוחד של המדינה וסמכויותיה על פי דין לגבות מסים מבלי שתצטרך לפנות לבית המשפט ולהוכיח את טענותיה כמו כל תובע רגיל. 
 
(בש"א 2606/07 מדינת ישראל - אגף המכס ומע"מ נ' ס.א סוכניות שיווק מיזוג אויר לרכב בע"מ, למבקשת פרקליטות מחוז ת"א, למדינה – פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי, ליבואן – שדות ושות').
 
מבחינה פרקטית, השאלה הנשאלת היא מה עדיף ליבואן – האם להפקיד ערבות בנקאית או לשלם את המס ולתבוע את השבתו? פרט לשיקולי האגרה ראוי לשקול גם את השיקולים הבאים:
א. ערבות בנקאית משולמת כמקשה אחת, ואילו את תשלום המס ניתן לפרוס בהסדר תשלומים.
ב. ערבות בנקאית אינה עוצרת את מרוץ ההצמדה והריבית ואילו הסדר תשלומים עוצר מרוץ זה.